1 מן דחל, משק, נאפוף.  בארמ': דילמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגי בדחלולי בעלמא (ב"ב כז:), ופרש ר"ח: כגון שעושין צורות של עץ ונראין כבני אדם להפחיד העופות כשמנדנדת אותם הרוח יפחדו העופות ויברחו.  ע"כ.  והובא פרוש זה בהערוך, וכן פרש ר"י אבן מיגש.  ואעפ"י שרגמ"ה ורש"י לא פרשו כן, מ"מ פרושו של הר"ח מכריע.