דַּיָּה

1, ש"נ, מ"ר דַּיּוֹת, — שם עוף דורס, והוא מין הדאה:  ואת האיה וְהַדַּיָּה למינה דבר' יד יג.  שם נקבצו דַיּוֹת אשה רעותה ישע' לד יה.  דיה לבנה, דיה רגזנית חול' סג.. או הדיה למינה ניבייו בלעז שאמרו עליו שמקנא אפילו בבניו בראותו אותם שמנים מכה אותם בפיו אריה מודינו, לב האריה ג ו.  בת היענה ושאר עופות החומסים (הנמצאים בארץ ערב) דיה המצרית אשר יטהר את הארץ מכל נבלה וטרפה כי יחוש לאכלם עד מהרה שבי"ע ג, ערב. — וכנוי לאשה רגזנית:  שאלתי זאת בדבר אשת פלוני הידועה לרום מכ"ת בשמה ובמעשיה דיה רגזנית קפדנית ועצרנית ולסיבה זו לא היה דעת אדם סובלתה שו"ת חות יאיר קג. — ° דיה שחרחרת, °דיה שכוית:  הדיה הזאת היא שחרחרת ראשה כמראה התכלת צדי הראש וגרונה כעין תפוחי זהב אחות לה להדיה הנזכרת ושמה דיה שכוית שחורה תוה"ט לאברמ', העוף ג. — °דית הכרבל, °דיות הפגר:  דיות הפגר על ראשן אין כרבלתא ונקראת בלשון רומי מטהרות כי הן מטהרות את הארץ מנבלות שם.



1 סוברים שזו היא בעצמה הדאה.  ולגת' תרגמה milvus, וכן רסע"ג אלחדאה الحداه בערבית.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים