דִּיד

° 1, פ"ע, עת' תָּדִיד, —  התקשר עם אשה בקשר של נשואים: מקח כסף ושטר וביאה בם באשה תָדִיד (רסע"ג, תרי"ג מצות).



1 מלשון ידיד, דודים.

חיפוש במילון: