דִּיד
° 1, פ"ע, עת' תָּדִיד, — התקשר עם אשה בקשר של נשואים: מקח כסף ושטר וביאה בם באשה תָדִיד (רסע"ג, תרי"ג מצות).
1 מלשון ידיד, דודים.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]