דַּיָּג

ש"ז, מ"ר דַּיָּגִים, —  מי שאומנותו לצוד דגים, Fischer; pêcheur; fisher:  ואנו הַדַּיָּגִים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו (ישע' יט ח).  הנני שלח לְדַיָּגִים1 רבים ודיגום (ירמ' יו יו).  — °דַּיָּג הַמֶּלֶךְ, ש"ז, מין עוף: דיג המלך וכו' נוצותיו יפות מאד כנפיו וקדקדו ירוקי עשב כהה בטלואים ממראה תכלת שכמו גבו וזנבו ממעל תכלת אפל נוצץ ונוצות מעופו שחורות (תוה"א לשינהק, העוף קכד).  — °דַּיָּג הַחוֹמֶט:  דיג החומט מינו רק אחד במשפחתו והוא גדול מעט מעורב הערפל חרטומו ארוך ושטוח ובראשו כתאר גרזן מראהו שחור (שם קט).



1 כך הקרי, והכתיב לְדַוָּגִים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים