1, ש"נ, מ"ר דְּיוֹאוֹת2, — כעין צבע שחור עשוי מעפצים וכיוצא בהם ומשמש לכתיבה, Tinte;  encre;  ink: מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בַּדְּיוֹ  (ירמי' לו יט).  דיו כדי לכתוב שתי אותיות (ירמי' לו יט).  ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקתום ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו (ירמי' לו יט).  הלומד לילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש והלומד לזקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק (ירמי' לו יט).  הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות אם בכלי צריך יותר (ירמי' לו יט).  כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב (ירמי' לו יט).  הלכה למשה מסיני שמסרגלין בקנה וכותבין בדיו על העור (ירמי' לו יט).  הדיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו (ירמי' לו יט).  כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה (ירמי' לו יט).  — וגם בלשון זכר: ראה כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתבר (ירמי' לו יט).  דיו שהוא מבושל בשכר שעורים ובסממני הדיו (ירמי' לו יט).  — ומ"ר *דיואות: אמר ר' אליעזר כמה דיואות משתפכות וכמה קולמוסין משתברין (ירמי' לו יט).  על דבר השתוקי אם נאמנת אמו וכו' נשפכו הרבה דיואות ונשברו כמה קולמוסים (ירמי' לו יט).  °ודיות:  כמה דיות נשתפכו וכמה קולמוסים נשתברו לכתוב החילוקים שנאמרו בהלכה זו (ירמי' לו יט).  וגם °דיותים:  וכמה דיותין נשפכין על אלו הוכוחים (ירמי' לו יט), ולא נכון.  — ואמר המליץ:  נורא ואיום כח העט והדיו דם שמו בקרבו וטפי טלו משקים הארץ ומלחלחים יבשה (ירמי' לו יט).  — °ובית דיו:  ויש מפרשין אלמלפע בטיית והוא מקום שקבוע בו בית הדיו  (ירמי' לו יט).  — וכלי הדיו:  דיו הוא שכותבין בו ועוד הכלי שמניחין בו את הדיו גם הוא נקרא דיו (ירמי' לו יט).  על הדיו שהוא בית הדיו (ירמי' לו יט).  — קֶסֶת, עפצים, עט, וכו', עי' כתיבה.