1, ש"נ, מ"ר דְּיוֹאוֹת2, — כעין צבע שחור עשוי מעפצים וכיוצא בהם ומשמש לכתיבה, Tinte; encre; ink: מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בַּדְּיוֹ (ירמי' לו יט). דיו כדי לכתוב שתי אותיות (שבת ח ג). ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקתום ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו (סוט' ב ד). הלומד לילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש והלומד לזקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק (אבות ד כ). הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות אם בכלי צריך יותר (ירוש' שבת ח יא:). כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב (גמ' שם קח.). הלכה למשה מסיני שמסרגלין בקנה וכותבין בדיו על העור (סופרים א א). הדיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו (שם ה ז). כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה (רמב"ם תפלין א ד). — וגם בלשון זכר: ראה כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתבר (תנחומא צו י). דיו שהוא מבושל בשכר שעורים ובסממני הדיו (שו"ת תרומת הדשן קכט). — ומ"ר *דיואות: אמר ר' אליעזר כמה דיואות משתפכות וכמה קולמוסין משתברין (מדר' שוח"ט, ש"א כז). על דבר השתוקי אם נאמנת אמו וכו' נשפכו הרבה דיואות ונשברו כמה קולמוסים (שו"ת רמ"א כו). °ודיות: כמה דיות נשתפכו וכמה קולמוסים נשתברו לכתוב החילוקים שנאמרו בהלכה זו (שו"ת מהרי"ט א ט). וגם °דיותים: וכמה דיותין נשפכין על אלו הוכוחים (אלים ליש"ר מקנדיה, כתב מיץ), ולא נכון. — ואמר המליץ: נורא ואיום כח העט והדיו דם שמו בקרבו וטפי טלו משקים הארץ ומלחלחים יבשה (ספר האות לר"א בר"ש אבולעפיא, עטר' צבי לכבוד גרץ). — °ובית דיו: ויש מפרשין אלמלפע בטיית והוא מקום שקבוע בו בית הדיו (רה"ג, כלים כד ז). — וכלי הדיו: דיו הוא שכותבין בו ועוד הכלי שמניחין בו את הדיו גם הוא נקרא דיו (ר"ח שבת פ.). על הדיו שהוא בית הדיו (שם). — קֶסֶת, עפצים, עט, וכו', עי' כתיבה.
1 משקל שְׁבוֹ, תְּאוֹ.
2 רד"ק. ואדם ביתרון לאדם על תל"ע' סי' רו פקפק ואמר: הקבוץ אולי שבואים תאומים דיואים, ע"כ. אך כבר נקבע הרבוי דיואות. — בארמ' דיותא. בערב' דַוַאַה دوٙاة, בית הדיו. לגרד גזר על מלה זו שהיא זרה, שאולה מלשון אירנית, אך יש לפקפק בדבר. בערב' לעצם הדיו משמשת מלה אחרת, חִבר حِبر, וסובר פרנקל כי זו מלה שאולה מסורית.