דְּלוּס
* 1, דְּלִיס, דֶּלֶס, ש"ז, - חסרון, מום שיש במלאכה מן המלאכות, בסחורה מן הסחורות, Fehler; dèfaut defect : שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב ולרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתן נאה ואין בה דליס2 (פסח' מ.). אין השמן מקבל דליס3 (פסח' מ.).
1 בערב' דַלְשׂ دَلــس, אונאה שהמוכר למשל מרמה את הקונה במה שאינו מראה לו את החסרונות שיש בסחורה. אבל כבר החליט (פרנקל 189 Aram. Lehw.) כי זו מלה שאולה ושמקורה גם בארמ', מיונית δόλος.
2 כך בכ"י מינכ' וכ"י רש"י. הערוך דלוס. ובנוסח' דלם. ופרש ר"ח דופי וכן בלשון ערבי, והובא פרוש זה בלשונו בהערוך.
3 בנוסח' דלים.