* ש"נ, — אחד מהדלועים:  אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית שתהא משמרתו מפני שהוא ירק בירק (כלא' א ח).  נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת (שם ג ה).  הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה (סוכ' א ד).  קישואין שהיא קטנה ואדם אוכלה מיד חפץ בה ובוחר באכילתה מיד מאכילת דלעת שהיא צריכה איחור עד שתתבשל (ר"ח סוכ' נו:).  — דלעת יונית, מצרית, דלעת רמוצה:  הצנון והנפוץ החרדל והלפסן ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה אעפ"י שדומין זה לזה כלאים זה בזה (כלא' א ח).  — וחלק כמו דלעת:  ואת כל שערו יגלח וכו' מגלח כדלעת ( סוט' טז.).