, ש"ז, —  מה שידלֹף דרך הגג וכדומה:  דֶּלֶף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה (משלי כז טו).  הות לאביו בן כסיל וְדֶלֶף טרד מדיני אשה (שם יט יג).  ומכסים פירות בכלים מפני הדלף (ביצה ה א).  חבית שירד הדלף לתוכה (מכשי' ד ד).  עריבה שירד הדלף לתוכה (שם ה).  נותנין כלי תחת הדלף בשבת (שבת מג.).  —  ובמשמ' °טפה:  אם מהלך שנים נספוד אלפי אלף, דק מחול המה ממי ימים דֶּלֶף (אד"ס שש"ק, לבקר רנה).