°, ש"ז,  מ"ר דַּעְתָּנִים, — מי שיש לו דעת, בעל שכל, בעל סברה ישרה: וכששמע לויתן בעדו (אדות השועל) שהוא דעתן קינא בשבילו (א"ב של בן סירא).  דעתן מדבר הדברים ומגיע אל תכלית המעשה (מבחר הפנינים יז).  ואמר (סוקרט) מי שמחזיק את עצמו בחזקת דעתן מחזיקים אותו בני אדם בחזקת שוטה (רשב"ג, תקון מדות הנפ').  לא ראיתי ביישן חסר דעת ולא דעתן מבלי בשת (שם).  ולמה אם אדם דעתן ירבה לו אנחות (שאל' ראב"ע צב).  דברי דעתן המחשב מחבר מליצתו ובוחר דבריו כפי שהוא ראוי לכוונתו (כוזרי ה כ).  לא ישובח הדעתן מן המלך והממלכה כי אם מה שהקנהו לשון הצדק (אלחריזי, מוסרי הפלוסופ' ב כ).  איזהו הישר שבאדם ואיזהו העול ואיזהו הדעתן מי שהכין צידתו לדרך קדם נסעו (שם).  הדעתן שבאנשים צריך לעצה (משלי חכמ', דרך טוב').  ואמר החכם אין דבר שמורה על דעת הדעתן כמנהגו הטוב (רש"ט פלקיירא, המבקש).  משל נפש האדם בגופו כמשל מושל בעירו ומלכותו וכו' והכח השכלי החושב הוא כמו משנהו ובעל עצתו הדעתן והנאמן (מאזני צדק, אלגזלי 64).  וכבר זכרו חכמים כי הטובה שבבהמות צריכה לשוט וכו' והקטן שבפחתים לקפיצה והדעתן שבאנשים צריך לשאול עצה (עמנ', מחב' יט).  אמת דבר החכם הפרסי שחברת השוטה טובה מחברת הדעתן (ס' שעשוע' לר' זבדא 30).  דעת לפעמים יהיה נאמר על הדעת הטבעי הנמצא באדם בהיותו טוב ונקרא זה דעתן אצל ההמון (פי' משלי לזרח' בלוי, השחר ב).  — ובמשמ' °חזק בדעתו עומד על דעתו: וממעלליו נכר כי דעתן וקשה ערף הוא (אגר' יל"ג א עב).  — ומ"ר: ולא יהיה קל בכעסו כי הקלות מגונה מפני שאינה ממדת הדעתנים ואין החסידים מתנהגים בה (רשב"ג, תקון מד' הנפש ד ד).  ולא כל המקומות שוין ולא כל הזמנים המשתנים ולא כל בני אדם דעתנים (מגדל עוז רמב"ם, גנבה ט ח).  אנשים סוחרים דעתנים פלא יועץ, ישרות.  שהם דעתנים ויראת ה' על פניהם (שם, חמיו).  איש חכם בתורה וכו' אמתי שמו ולו היה בנים נאים והגונים חכמים ונבונים דעתנים ופייטנים  (REJ 1891, 236).