°, ש"נ, — סגולת מה שהוא דק:  והבשול מנקה אותם (את המים) דקות העצם (קאנון א ב ב ז יו).  הנה יולד מאדיות הליחות ודקותם כפי מזג מה עצם דק הוא הרוח (שם שם ד).  בקול דקות הרוח האמצעי והאות הצב בו (רמב"ן, יציר' ב ג).  כמו מין האדם כי לדקותו ושווי מזגו יתפעל מן הקור ומן החום ומכל אחד מן ההפכים (העקרים א ה).  הרכבת הדברים הנולדים מהאדים לפי שהאדים ההם או ישארו בבטן הארץ או יעלו באויר כפי העובי והדקות שבהם (ר"י אברבנאל, בראש' א).  שהמזגים הולכים בהדרגה וסדור מהעובי אל הדקות (רלב"ג, מלחמ' ה' א יב).  כי אי אפשר לנפש שתעמוד בגוף לרוב דקותה וגסותו מבלי מחבר אמצעי  (רמב"ע, ערוג' הבושם, ציון ב).  כי שמים בא במקום הזה במקום יסוד האש לפי גבהו ודקותו וקרבותו לגלגלים (מלמ' התלמ', בראש').  דע כי הנקודה הוא דבר שאינו מתחלק כלל ואפילו במחשבה לא מפני דקותה בלבד אלא מפני שאינה ראויה לכך (יסו"ע לר"י ישראלי ב א).  — בְּדַקּוּת, באופן דק:  ואולי נגרר (הכתב)  כ"כ בדקות שלא ניכר מקומו עכשיו (שו"ת רשב"א ט).