א. דַּקָּה

* 1, ש"נ, —  כעין במה קלה לפני פתח הבית לשבת שם, להתהלך וכיוצא בזה, Terrasse:  מי שיש לו דקה לפנים מביתו ירוש' ערוב' ו כד..  אחד מבני מבוי שעשה דקה2 לפתחו בבלי שם נט:.  אנשי חצר ואנשי מרפסת וכו' אם יש לפניהם דקה ארבעה שם ס..  בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה כמו איצטב' רחבה ד' טפחים ר"ח שם.



1 משרש דקק, עי"ש. בערב' דַכַּה دٓکّٓة, מן דַכּ دٓكّ, ממש כמו דקק.

2 כאן ובשאר המקומות שבאה מלה זו בגמ' פרש רש"י פתח נמוך וקטן.  אבל אין פרוש זה מתישב היטב לפי הענין, בפרט בהסוגיה בערוב' עה.  וכבר פרש ר"ח דקה באיצטבא  והביא פרוש זה הערוך, וכן פרש הר"י אלפסי ערוב' סי' תרכז, וכן כתב הרמב"ם ערוב' ה כד  מצבה במקום דקה:  ואם בנו מצבה על פתח המבוי וכו' ובונה כל מבוי ומבוי מצבה על פתחו,  ע"כ, עי' ערך  מַצָּבָה.  וכן הוא ממש השם הערבי דַּכַּה.  ואין כל יסוד לנקודו של יסטרוב שנקד דָּקָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים