*, ש"נ, מ"ר דְּקִירוֹת, — שה"פ מן דָּקַר: שאין יכול לכסותו בדקירה אחת אבל יכול לכסותו בדקירה אחת מותר וכו' נגזר דקירה אחת אטו שתי דקירות (ביצה ח:).  כי הדקירה אין לו רפואה לעולם (פי' משלי לזרחיה הלוי יב יה).