דַּקּוֹר

* 1 ש"ז, מ"ר דַּקּוֹרִים, — כלי מכלי מלאכת הנגר:  הקנטר של בנאי והדקור2 של חרש (כלים יד ג).



1 משרש דקר, עי"ש. 

2 ובאר הרמב"ם צורתו אמר וז"ל:  והדקור אלמנקאר ויקראו אותה הנגרים אלמרבוע והוא קנה מברזל מרובע בארכו כמו אמה ולו בית יד מעץ יפסלו בו העץ מה שירצו לפסול ממנו ואצל הנגרים ממנו כלים רבים גדולים וקטנים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים