°, ש"נ, —  מחלה, שחפת המיבשת את הגוף ועושה אותו דל ורזה, hekt. Schwindsucht; hectique; hectic: בדקה והיא איטיקה כבר ידעת שהאברים יש בהם ליחויות מתחלפי המינים וכו' ואם יתבערו האברים השרשיים וכש' הלב יהיה החולי הזה הוא חולי הדקה (קאנון ד א ג א).  ולפעמים יביאן אל השקוי והדקה ומשרפים הגוף (שם א ב ב יו).  דקת הזקנה ענינה ממשלת היובש על המזג מבלי קדחת וכו' ונקרא זה הענין זקנה ודקת הזקנה  כי הגוף יקרה בעת הזקנה מה שיקרה לו באותו העת מצמוק ויובש וכו' (שם שם ט).  — ואמר המליץ:  ברפיון נאסף בקראנו לעמיו, ואפלטון במורסה אל קרוביו, ובדקה ארסטו מת וגוע, וגאלייאנוס בשלשול מקרביו, ובן סינא בכובד היציאה וקאנון לא עזרו מכאביו (יעקב גביזון, בסוף עמר השכחה).