דַּקְלִי

*, ת"ז, — מי שעובד בגדול דקלים:  מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות עבר דקלי אחד וראה אותה אמר תמרה זו צופה מיריחו כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות (מד"ר בראש' מא).

חיפוש במילון: