1, — מלת זֵרוּז לזו"נ, ליחיד ורבים: ויאמרו איש אל רעהו הָבָה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה (בראש' יא ג).  ויאמרו הָבָה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים (שם ד).  ויאמר יי' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וכו' הָבָה נרדה ונבלה שם שפתם (שם ו=ז).  ויאמר (פרעה) אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הָבָה נתחכמה לו פן ירבה (שמות א ח=י).  ויאמר שאול אל יי' אלהי ישראל הָבָה תמים (ש"א יד מא).  ויט אליה אל הדרך ויאמר הָבָה נא אבוא אליך (בראש' לח יו).