הַבְהָב
1, ש"ז, מ"ר הַבְהָבִים, כנוי הַבְהָבַי, — בשר מְהֻבְהָב: זבחי הַבְהָבַי 2 יזבחו בשר ויאכלו יי' לא רצם (הוש' ח יג).
1 בערב' הבהבי هبهبى צולה, טַבָּח, וכבר העיר על זה ריב"ג.
2 רבו הפרושים בפסוק זה, והיותר נכון הוא מהפעל הבהב, ובפרט שכך גם בערב', וכבר פרשו במשמעה זו המפרשים הקדמונים.