°, ש"נ, — שה"פ מן הִגְבִּיר: מעשה הבורא והוא הגברת אבשלום והשליטו על כל אשר לדוד (האמונ' והדעות ד ה).  ויהיה החפץ במקור נדפסה כאן המלה "בואת".בהתרגזך אלי העתרתך אלי בדברים והגברתך לשונך עלי (השרשים לריב"ג, רגז).  וכוסף אל מדרגה למעלה ממדרגתו והיא המדרגה אלהית והוא עומד ומחשב במה שראוי לו לעשותו בהגברת טבעיו ומדותיו ואיננו נותן לכח הכעס רצונו (כוזרי ה י).  — ובפרט בלשון סופרי הקראים, הוכחת והוצאת דבר  מדבר על ידי הקש הגיוני, בהגברת הדעת: וכבר בארנו הגברת הוצאת העלה למשפט (ספר הישר לישוע הקראי, העריות 51).  וכן האסור היוצא מעקר הששי בכלל שהוא ע"ד ההגברה לפי דעת רבי' ישועה (ספר העריות למשה בשייצי, הקדם 61).  והדרך השביעית מה שהוא אסור בהגברה כמו שסבר רבי ישועה (שם 67).