הַבְרָקָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הִבְרִיק:  בעופפי חרבי בעפעפי שחר ואמרנו שמה כי ענין הכל הברקה וליהוט (השרשים לריב"ג, עוף).  והברקת החרב היא משל להזהרת הנביאים (רד"ק יחזק' כא יח).

חיפוש במילון: