, ש"ז, —  קול שאון ונהימה, Gemurmel; bruit; growling:  שמעו שמוע ברגז קלו (של אלהים) וְהֶגֶה מפיו יצא תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו (איוב לז ב=ד).  וכמו"כ קול האנחה בשעה של קינה ובכי, Gestöhn; gémissement; groans:  קינים וָהֶגֶה והי (יחזק' ב י).  כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו1 הֶגֶה (תהל' צ ט),  ר"ל באנחות וקינות.