ד. הָגָה
*, פ"י, — הגה את המכה, עשה אותה כֹאבת מאד: הביא עליהם איש צר ואויב זה המן והגה את מכתן (מד"ר איכה, כי לא יזנח). בתולותיה נוגות שהיה זה בא ובועל והיה זה בא ובועל עד שהגו את מכתה והיא מר לה מר לה לערותה (שם, דרכי ציון). העמיד עליהם אדם קשה ביותר לנסותן זה נבוכדנצר ועמד והגה את מכתם (שם שה"ש, זאת קומתך).