הִדּוּר
*, ש"ז, — שה"פ מן הִדֵּר, הִדּוּר פני זקן וכדומה: איזהו הידור (שחיב אדם להדר פני זקן) לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו (ספרא קדוש' פ). יכל יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס (שם). — *הדור מצוה, עשיית המצוה בהִדּוּר, ביֹפי הרבה, בכל הדקדוקים: אמר רבי זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה (ב"ק ט:).