הָדַךְ

, פ"י, הָדַכְתִּי, אֶהְדֹּךְ, צווי הֲדֹךְ — הָדַךְ אותו תחתיו, הפילו ארצה ודרסו, niedertreten; renverser et écraser; tread down:  ראה כל גאה הכניעהו וַהֲדֹךְ רשעים תחתם טמנם בעפר יחד פניהם חבוש בטמון (איוב מ יב=יג).  —  ואמר המשורר:  ואם ישוב לשופני שפיפון, נעלי להדוך אותו מזומן (ריב"ג, בית בסוף כתאב אלתשויה).  — ופָעוּל: לפניו יכרעו אנשי תבונה ותחתיו כל מתי חכמה הדוכים, והֻקם עָל להורות משפטי על והציב קו אמת לפני חשוכים (רשב"ג, שירי שלמה לדוקס כג).

—  נִפע', °נֶהְדַּךְ:  ויש נשים ביבום וחליצה ובכתובות וגטין נהדכות (פזמ' תימנ', בני שים לב).

—  פִע', °הִדֵּךְ, —  כמו הקל בנחץ הפעולה:  וזה ידככו וזה יהדכו  וזה יוליכו וזה ימשכו (מ' אלדבי, ש"א ב א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים