ש"נ, מ"ר הֲדָרִים, סמי' הֲדַר, הַדְרֵי, — א) יפי וקשוט, Schönheit, Schmuck; beauté, parure; beauty, odoring: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הָדָר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויקר' כג מ).  כבוד הלבנון נתן לה הֲדַר הכרמל והשרון (ישע' לה ב).  וַהֲדַר זקנים שיבה (משלי כ כט).  ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בַּהֲדָרִי אשר שמתי עליך (יחזק' יו יד).  מגן וכובע תלו בך המה נתנו הֲדָרֵךְ (שם כז ב).  —  ב) יֹפי של גדלות ורוממות, Majestät; majesté; .ty:  המה יראו כבוד יי' הֲדַר אלהינו ישע לה ב.  בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יי' וּמֵהֲדַר גאנו (שם ב י).  הֲדַר כבוד הודך ודברי נפלאתיך אשיחה (תהל' קמה ה).  להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הֲדַר מלכותו (שם יב).  עורה נא גאון וגבה והוד וְהָדָר תלבש (איוב מ י).  כי כל אלהי העמים אלילים ויי' שמים עשה הוד וְהָדָר לפניו עז וחדוה במקמו דהי"א יו כו-כז.  ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד וְהָדָר תעטרהו (תהל' ח ו).  קול יי' בכח קול יי' בֶּהָדָר (שם כט ד).  —  והֶהָדָר של הגבור, נשקו וכלי זינו: חגור חרבך על ירך גבור הודך וַהֲדָרֶךָ (תהל' מה ד).  — והֲדַר העיר: ויצא מן בת ציון כל הֲדָרָהּ (איכ' א ו).  וירד הֲדָרָהּ והמונה ושאונה ועלז בה (ישע' ה יד).  —  *הדר תורה וכו': הדר תורה חכמה הדר חכמה ענוה הדר ענוה יראה הדר יראה מצוה הדר מצוה צניעות (דא"ז ה).  — °הדר הפנים: והרוצה להרגיל עצמו בבושת ישב תמיד לפני מי שמתבייש ממנו ואל יחלל הדר פניו לשאל מבני אדם כי כיון שתחלל הדר פניך אי אתה מוצא מי שמחדשהו לך (אורח צדיק', הבושת).  —  °ומ"ר: דברי נכוחות לרעיך, להליץ עבורך, אף תצפצף להרים קול הֲדָרַיִךְ (קינ' לת"ב, ציון צפירת).  — ואמר החכם: מי שכעסו במחשבה ייראה עליו הישוב וההדר ומי שכעסו שלא במחשבה תראה עליו השטות (רשב"ג, תקון מדות הנפש מ).