* 1, פ"ע, — הִדֵּס התרנגול, הִדְּסָה התרנגולת, דרסה וחזרה ודרסה באצבעות רגליה הדקים, רקדה, כטבע דריסת התרנגולים: היה דליל קשור ברגליו (של התרנגול) או שהיה מהדס2 ומשבר את הכלים ב"ק ב א. תרנגולין שהיו נהדסין על גבי עיסה ועל גבי פירות גמ' שם יז:. הידס והתיז שם. — ובהשאלה לאדם רֹקד על קצות אצבעות רגליו2. — והשתמשו גם בקל: וכן הדין בתרנגולים שהדסו והעלו עפר או צרורות ושברו כלים לבוש, נזקי ממון של צד ד.
פֻע' °הֻדַּס, — שהִדסו עליו: ידע רמז הקורות לעם מעֻפר וּמְהֻדָּס, כתב אסתר אסתיר ומור דרור מפורדס סליח' תענ' אסת', אדם.
1 בערב' הדג'ھدج, הלך בפסיעות רועדות.
2 כך בנוסח', ובערוך מחדס בחית. ופרש הערוך ענין דריסה. וכעין זה רש"י: מרקד. ורמב"ם פרש חפר ברגליו באדמה, אך ממה שנאמר היו מהדסין ע"ג עיסה וע"ג פירות, נראה יותר כי הכונה האמתית בפעל זה היא להדריסה הקלה של התרנגולים וכיוצא בהם. וכן נראה מהשמוש בירושלמי בענין רקוד של אדם על קצות אצבעות רגליו: רבי שמואל בר רב יצחק הוה נסיב שיבשתיה והוה מהדס קומי כליא ירוש' פאה א יה ד. ואעפ"י שהעקר כגרסת פיטקרוב, והוא כמו מרקד שבבלי כתוב' יז..