, פ"י, בכנ' הֲדָפוֹ, הֲדַפְתִּיךָ, עת' יֶהְדֹּף, יֶהְדֳּפֶנּוּ1, יֶהְדֳּפֵם, יֶהְדְּפֻהוּ, הֲדֹף, הָדְפָהּ, — הָדַף אותו, דחפו, נגע ופגע בו בכח, פגיעה מהירה, והעתיקו בחזקה ממקומו, stossen; pousser; to push: לַהֲדֹף את כל איביך מפניך (דבר' ו יט).  בַּהֲדֹף יי' אלהיך אתם מלפניך  (שם ט ד).  ותבא (האשה) אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי לְהָדְפָהּ ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה (מ"ב ד כז).  ואם בפתע בלא איבה הֲדָפוֹ (במדבר לה כב).  מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יי' הֲדָפוֹ (ירמ' מו יה). וַהֲדַפְתִּיךָ ממצבך וממעמדך יהרסך (ישע' כב יט).  ויי' אלהיכם הוא יֶהְדֳפֵם (את הגוים) מפניכם והוריש אתם מלפניכם (יהוש' כג ה).  והות רשעים יֶהְדֹּף (משלי י ג).  יען בצד ובכתף תֶּהְדֹּפוּ ובקרניכם תנגחו (יחזק' לד כא).  ואם בשנאה יֶהְדֳפֶנּוּ (במדב' לה כ).  יֶהְדְּפֻהוּ מאור אל חשך ומתבל ינדהו (איוב יח יח).  —  ואמר בן סירא: העיר אף ושפוך חמה הכניע צר והדוף אויב (ב"ס גני' לג ח).  אל תעמידהו (את השונא) אצלך למה יהדפך ויעמד תחתיך (שם יב יב).  — ואמר הפַיָּט: זרם מים לא ישטפך, ורוח כביר לא יֶהְדְּפֶךָ, אף כל טנופת לא תטנפך (שהי"ח, יום ג).  איכה הגת בהגיונך, לַהֲדֹף ביד הוללים המוניך (קינ' לת"ב, איכה אצת).  — ואמר המשורר: אם התלאות יֶהְדְּפוּ אותך גם היגונים לבך מחלים (ר"י חריזי, הענק ג).  — ופָעוּל *הָדוּף, הֲדוּפָה, מיתה הדופה, מהירה: מת באחד בשנים בשלשה בהיכרת לארבעה לחמשה מיתה הדופה לששה מיתות דרך ארץ (ירוש' ביכור' ב סד ד).  — *פנים הדופות, זועפות: בפנים הרבה נראה להם הקב"ה בסיני בפנים זועפות בפנים הדופות בפנים מוריקות בפנים שמחות (פסיק' רבתי, י' דברות א).

— נִפע', נֶהְדַּף: במסיבתם ובמרוצתם העצומה (של השמים) תמיד סביבה (להארץ) היא נהדפת לה מפניהם מכל צד בשוה ונדחפה לאמצע (יסו"ע לר"י ישראלי ב א).  — ואמר הפיטן: במתגאים נתגאה ועתיד שרם נֶהֱדַף, והאלקים יבקש את הנרדף (יוצר שבת אחה"פ, אור ישראל).  צפירת מעטפות, באיבה נֶהֱדָפוֹת, אויה לשכות היפות, ובית החלפות, אוי מה היה לנו (קינ' לת"ב, אצבעותי).  לחדרי מות הם נשאפים, מעמקי שאול נֶהֱדָפִים, נופלים לשחת ולא נזקפים (יוצר א שבוע', אל תתערב).

— פֻע', °הֻדַּף: ומן בני אפרים צר הודף, פרעוש כמו רודף (רסע"ג, הור' הקורא 147).  — ואמר הפיט: מיחדיך בנפשם, להרג הקדישם, מזנֵב התישם, הֻדַּפְנוּ באיבה (סליח' מוס' יוה"כ, אני אני).