הִדָּמוּת

°, ש"נ, — שה"פ מן הִדָּמָה:  ומי יתן ואדע סבת השווי וההדמות הזה ואין ספק שהשווי וההדמות הזה לא נפל במקרה ובהזדמן (ר"י אברבנאל, הקד' לס' מלכים).  בסתירת הראיה הראשונה שהיא ההדמות וכו' וכבר נמצא ההדמות לבן אל האב בצפרנים (רשב"צ דוראן, מג"א ח"י ד).  ואם יצאו מהאברים הפשוטים לא היתה ההדמות באברים הכליים (שם).  ומטבע החקויים וההדמות עד שכאשר חלק שכלך אל חלקי הדבר חקהו אילן בעל הענפים וכו' (לב האריה, מודינו א ד).

חיפוש במילון: