*, פ"י, —   דחק ולחץ יחד, zusammendrücken; serrer; squeeze:  הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מבחוץ (מגי' לב.).  לא יהדקנו (את הספר) מתוכו אבל מהדקו מבחוץ (סופרים ג י).  כמין אצעדה שעושה לשוקיה מעל בתי שוקיה להדקן שלא יפלו על רגלה רש"י (שבת ס.).  ומוסיף בעורות ומהדק עד שיעשה הקף הכרך ששה טפחים (רמב"ם ס"ת ט ג).  הרגילין לתפור בתי זרועותיהם בחוט או במשיחה וכשפושט עצמו מתיר אותם ומרחיבה וכשלובש אותם מהדק התפירה סביב וכו' וכן מנהג נשים לאחר שלבשו קמיזא"ש שלהם מהדקין אותם במשיחות לולאות דופני הכתונת מימין ומשמאל (מרדכי, שבת שסח). —   ובמשמ' °חִבר יחד, חִבר אל:  וחשוריהם האמור באופני המכונה שהם זרועות העץ המהדקין וקושרין עגוליה יחד (רש"י ש"ב כב יב).  או שהגיף את הדלת ולא גמר להדקה (רמב"ם טומא' מת יד ו)

—  פֻע', °הֻדַּק, מְהֻדָּק, מהודק:  ואח"כ גולל העורות בשוה ועושה מהן כרך אחד מהודק יפה יפה (רמב"ם ס"ת ט ג).  מותר לישראל להפקיד יינו בבכלי סתום ביד עכו"ם והוא שיהיה לו בו שני סימנין וזה הוא הנקרא חותם בתוך חותם כיצד סתם החבית בכלי שאינו מהודק כדרך שסותמין כל אדם וטח בטיט הרי זה חותם אחד היה כלי מהודק וטח עליו מלמעלה הרי זה חותם בתוך חותם (הוא, מאכ' אסור' יג ה).

—  נִתפ', °נִתְהַדֵּק, —  נתחבר ונתדבק יחד בדחק ובכח:  שמחבר ומקרב שני הבגדים של פשתן וכו' משני צדדין ומתוך כך מתהדק הצמר שבינתים (תוספ' שבת נז:).  שהיו מסרטין לעגל בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו שהיו רוצים להפילו לארץ ולשחטו בעזרה ואינו רואה ואינו מתהדק כ"כ על רגליו (ר"ש מע"ש ה טו).  שמשמעות מתלקחת הוא שהיתה האש הולכת ומתאחזת ומתהדקת עם הברד שהוא המים הנעצרים ונקפאים אליה והיא מתפזרת אליהם ובה נעשו מהודקים ודבקים יחד בעצם אחד (הקד' תפאר' ישרא' לרשב"צ דוראן).  שהן (הגידין) מחוברין ומתהדקין עד מקום שמתפשטין (שבלי הלקט, טרפות יח).  שלא יחגרו מכנסיהם בחגור צמר שאינו מתהדק ונקשר יפה (ר"א מבלגנצי, פי' יחזק' מד יח)