הֲזָזָה

°, ש"נ, — שה"פ מן הזיז:  שאין לך עיר ומדינה להיות בתוכם מנהג אחד בלא הזזה אלא אלו מסבלי והדר מקדשי (הקנה, כוונת פו"ר).  שהדלת זזה וסובבת עליה וסבת הזזתה קבוע עליה (ר"א מבלגנצי, פי' יחזק' מא כא).

חיפוש במילון: