הֲזָיָה

° 1, ש"נ, מ"ר הֲזָיוֹת, — מה שאדם הֹזֶה, מה שרואה בדמיון כוזב שאין לו מציאות בעולם, Phantasie; fantaisie; (fantastic) vision: זאת ההזיה העצומה אשר יהזו בה ויחברו בה רוב כתות העולם בזמננו זה להיות כל אחד מהם רוצה שימצא עניינים למאמרים לא כוון בהם אומרם ממה שירצוהו (מו"נ, פתיחה).  אם יפורשו האותיות גם כן כמו שעשו בעלי התוך מן הישמעאלים ויצא בזה למין מן ההזייה ואמנם אם יאמין הקדמות על הדעת השני וכו' לא יסתור יסודי התורה (שם ב כה).  ולולי שפשטה ההזיה הזאת בכל האומות עד שרבים מבני עמנו מאמינים במציאות השדים בדרך שהם נמצאים בעצמם (מלמ' התלמיד, שבת שובה).  שלא יהיו כתובי התורה מלאים הזיות לא יאמין האדם בהם אם לא בעוד היותו בער וכסיל (אמונה רמה ו א).  ואיך היו מגדלים אותו ובונים לו היכלות ותמונות וצורות בדאום מלבם מתחלפים כפי חלוף סכלותם והזיותם (דרך אמונ', ביבאגו א ב).  נתחדשה כת רביעית אשר לא נמצאת בתחלה והיא בעלי ההזיות הבודים בדמיונם דברים וחשבום לנבואה וכו' הטועים אחרי ההזיות והבדויות כנמשכים אחר נביאי השקר הבודים מלבם ודמיונם חוקים לא טובים (חזות קשה לר"י ערמאה ז).  אלא שכל אלה הדברים הם הזיות הדברים שאין להם יסוד (ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ח).  ומזה בלי ספק נולדו הזיות ספרי ההוברים שכותבים מניני עשרות אלפי שנים (שם ב ב).  ורחמנא ליצלן מלומר הזיותיהם כמו שאמרו שלמה נשא נשים נכריות כדי למשול ולהכניע כחות הטומאה וכו' (ארי נוהם יט).  



1 אמר ר"ש אבן תבון בפרוש מלים הזרות שבמורה נבוכים וז"ל: הזיה שם פעל נגזר מהוזים שוכבים שפרשו בו מדברים דברי הבל שאין בהם ממש כדברי המדברים בשינה דברי תהו ובקצת החליים והוא שקורין בלעז אולונא"ר ובערב' הריאן אין חילוק בין לשון הערבי והעברי בזה השרש רק בין ז' לד' רפה והערבי בנה בזה הענין וכן עשינו אנחנו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים