°, ש"נ, — שה"פ מן הזהיר, כמו *אַזְהָרָה: והתפלה אל האלהים נוהגת המנהג הזה או צווי כמו שמע ישראל וכו' או הזהרה כאמרם אל תלך בדרך אתם (הרקמה, שער א).  כמו שאמרו על צד ההזהרה והמניעה בכלל ההוכחה דע מה למעלה ממך (ר"ש א"ת, מו"נ א מז).  כבר זכרנו מה שיש בו מהזהרת התורה מצורף למה שנותן אותו השכל (שם, הקד' ח"ג).  שהרי הקב"ה בהזהרתו הראשונה במעמד הר סיני שאין עליו חולק הראה היתרון לחכם ולצדיק (הקדמ' מלמ' התלמי').