, ש"נ, מ"ר הֲלִיכות, — א) שה"פ מן הָלַךְ: יזכר אדיריו יכשלו בַּהֲלִיכָתָם1 ימהרו חומתה (נחום ב ו).  ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים (כתוב' קיא.).  העלים הקב"ה ממנו (מבלעם) שהליכתו מאבדתו מן העולם ומוליכתו לבאר שחת (מד"ר במד' כ).  פעם אחת ראה העורב ליונה הולכת בטיב הליכה יפה יותר מכל העופות (א"ב של בן סירא).  — ומ"ר: ראו הֲלִיכוֹתֶיךָ2 אלהים הֲלִיכות אלי מלכי בקדש (תהל' סח כה).  — ובכונ' הנגוד לחזרה, *הֲלִיכָה וַחֲזָרָה: שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן (פסח' ח:).  חמור וגמל אוכלין ממשוי שעל גבן בדרך הליכתן (רי"ף, ב"מ נב:).  — *ובהשאלה לכל תנועה שממנו ובנגוד לתנועה שאליו ובחזרה: השוחט במגל קציר בדרך הליכתה בית שמאי פוסלין (נחול' א ב).  — ב) בהשאלה, הֲלִיכוֹת הבית, וכיוצא בזה, מה שנעשה בבית: צופיה הֲלִיכוֹת ביתה (משלי לא כז).  — °והליכת הנפש, תשוקתה ונטיתה: חוץ מהליכת הנפש מתאות העולם לקבל הון (ראב"ע, קהל' ו יא).  ולמה יבקש הליכת הנפש עד שיהיה כפלוני ויתכן שלא ישיגנו (שם י).  ולא יבקש הליכת הנפש עד שיעזב הממון (שם).  — ג) הֲלִיכַת גמלים, ארחה, הרבה גמלים מחוברים יחד הולכים ונמשכים זה אחר זה בדרך, Karawane; caravane: הביטו ארחות תמא הֲלִיכֹת שבא קוו למו (איוב ו יט).  — ד) °הֲלִיכוֹת המלה, ר"ל דרכיה במנהג הלשון: בהזכירנו כללים מן הבנינים וכללים מן המלות הזרות וכללים בענינים רבים והתגלגלו לנו בהם תועלות גדולות משמושי הלשון והעברותיה והליכותיה והתרועעה (ריב"ג, הקד' ספר השרשים).