, ש"ז, —  א) מי שהֹלֵךְ בדרך, אוֹרֵחַ, Reisender, Gast; voyageur, hôte; traveller, guest: ויבא הֵלֶךְ1 לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו (ש"ב יב ד).  — °ובדמיון יצר הרע: דימה את יצר הרע תחלה להלך שעובר לדרכו (רש"י ש"ב יב ד).  — ב) נזילה, Fluss; écoulement; flowing: ויבא העם אל היער והנה הֵלֶךְ2 דבש  (ש"א יד כו).  — ואמר המשורר בהשתמשו במלה זו בשתי משמעותיה: צביה אט עלי תושב ואל נא תרצחי הֵלֶךְ, בשדים כמו חצים בפיהם מדבש הֵלֶךְ (רמב"ע, תרשיש ד).  — ג) אופן ההליכה של האדם: איזה הֵלֶךְ מכוער לו! — נהוג בדבור ההמוני.