פ"ע, הָלַכְתִּי, עת' אֶהֱלֹךְ, יַהֲלֹךְ, יַהֲלֹכוּ, אֵלֵךְ, תֵּלֵךְ, יֵלְכוּ, מקו' הָלוךְ, הָלֹךְ, לֶכֶת, לָלֶכֶת, בינ' הֹלֵךְ, הֹלְכָה, הֹלֶכֶת, צווי לֵךְ, לְכָה, לְכוּ, הִלְכוּ, לֵכְנָה, — א) הָלַךְ האדם או הבהמה אל מקום, העתיק את עצמו ממקום שהיה בו אל מקום שרצה להגיע שמה בשימת רגליו חליפות זו אחרי זו בקרקע, Gehen; marcher, aller; to go, to walk:   ואבימלך הָלַךְ אליו מגרר בראש' כו כו.  וגם שאול הָלַךְ לביתו (ש"א י כו).  לא הָלַךְ עבדך אנה ואנה (מ"ב ה כה).  אשר הָלַךְ אריה לביא שם נחום ב יב.  וְהָלְכָה השפחה והגידה להם (ש"ב יז יז).  ואהיה עמך בכל אשר הָלַכְתָּ (שם ז ט).  למה לא הָלַכְתָּ אלי (במד' כב לז).  וצמת וְהָלַכְתְּ אל הכלים ושתית רות ב ט.  ופלשתים הָלְכוּ למקומם (ש"א יד מו).  ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הֲלַכְתֶּם (שם י יד).  אשר הָלַכְנוּ מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד (דבר' ב יד).  וכל הוֹלֵךְ על כפיו (ויקר' יא כז).  אני הֹלֵךְ אליו והוא לא ישוב אלי (ש"ב יב כג).  הֹלְכָה היא על כל הר (ירמ' ג ו).  — הֹלֶכֶת, ובצורה קדומה הֹלַכְתִּי: ויאמר מדוע אתי הלכתי1 אליו היום (מ"ב ד כג).  בכל החיה הַהֹלֶכֶת על ארבע (ויקר' יא כז).  ונערתיה הֹלְכֹת על יד היאר (שמות ב ה).  — הָלוֹךְ במשמ' צווי: הָלוֹךְ אל בית הרכבים ודברת אותם (ירמ' לה ב).  אל נא תמנע מֵהֲלֹך אלי במד' כב יו.  כיון שהעיז פנים להלוך הלך מד"ר במד' כ.  פלטים מחרב הִלְכוּ אל תעמדו ירמ' נא נ.  — ועת' אֵלֵךְ, תֵּלֵךְ, וכו': מי אנכי כי אֵלֵךְ אל פרעה שמות ג יא.  שלחני וְאֵלֵךְ אל ארצי מ"א יא כא.  עוד יוסף בני חי אֵלְכָה נא ואראנו בטרם אמות בראש' מה כח.  אֵלְכָה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים שמות ד יח.  הן קדם אֶהֱלֹךְ ואיננו ואחור ולא אבין לו איוב כג ח.  כי אל ארצי ואל מולדתי תֵּלֵךְ בראש' כד ד.  על גחנך תֵּלֵךְ שם ג יד.  אל אשר תֵּלְכִי אֵלֵךְ רות א יו.  אי מזה באת ואנה תֵלֵכִי בראש' יו ח.  כי יֵלֵךְ מלאכי לפניך שמות כג כג.  ויקם וַיֵּלֶךְ אל המקום אשר אמר לו האלהים בראש' כב ג.  וישלחה וַתֵּלֶךְ ותתע במדבר שם כא יד.  דרך שלשת ימים נֵלֵךְ במדבר שמות ח כג.  בנערינו ובזקנינו נֵלֵךְ שם י ט.  אתם אמרים נֵלְכָה נזבחה ליי' שם ה יז.  שלחה הנער אתי ונקומה וְנֵלֵכָה ונחיה ולא נמות בראש' מג ח. נֵלֲכָה2 נא דרך שלשת ימים במדבר שמות ה ג.  עתה נֵלֲכָה2 שם אולי יגיד לנו את דרכנו ש"א ט ו.  וכל העם יֵלְכוּ איש למקמו שופט' ז ז.  הֲיֵלְכוּ שנים יחדו בלתי אם נועדו עמוס ג ג.  ותרכבנה על הגמלים וַתֵּלַכְנָה אחרי האיש בראש' כד סא.  — ומק' לֶכֶת: למן היום לֶכֶת המלך עד היום אשר בא בשלום ש"ב יט כה.  ויצאו אתם מאור כשדים לָלֶכֶת ארצה כנען בראש' יא לא.  הרחק לא תרחיקו לָלֶכֶת שמות ח כד.  טוב לָלֶכֶת אל בית אבל מִלֶּכֶת אל בית משתה קהל' ז ב.  ביום לֶכְתִּי מחנים מ"א ב ח.  בְּלֶכְתּוֹ אל ציקלג דהי"א יב כא.  — ומקור * לֵילֵךְ: חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת פסח' קב..  אינו כבודך לילך עם אלו תנחו' בלק ט.  — וצווי: קום לֵךְ פדנה ארם בראש' כח ב.  לֶךְ-נא אל הצאן שם כז ט.  לֵךְ אמר לא חיה תחיה מ"ב ח י.  קח בידך מנחה וְלֵךְ לקראת איש האלהים שם ח.  לְךָ-נא אתי אל מקום אחר במד' כג יג.  לְכָה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ש"א יז מד.  מהרה וְלֵכָה כי פשטו פלשתים על הארץ שם כג כז.  לְכוּ אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו בראש' מא נה.  השקו הצאן וּלְכוּ רעו שם כט ז.  לְכִי אמרי לירבעם מ"א יד ז.  ואת קומי לְכִי לביתך שם יב.  ותאמר לה בת פרעה לֵכִי שמות ב ח.  לֵכְנָה שבנה אשה לבית אמה רות א ח.  שבנה בנתי לֵכְןָ שם יב.  — הָלַךְ בְּמקום פלוני: והוא הָלַךְ במדבר דרך יום מ"א יט ד.  ולא תשוב בדרך אשר הָלַכְתָּ שם יג ט.  ובני ישראל הָלְכוּ ביבשה שמות יד כט.  בכל הדרך אשר הֲלַכְתֶּם עד באכם עד המקום הזה דבר' א לא.  וישמרנו בכל הדרך אשר הָלַכְנוּ בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם יהוש' כד יז.  וַתֵּלַכְנָה בדרך לשוב אל ארץ יהודה רות א ז.  בשבתך בביתך וּבְלֶכְתְּךָ בדרך דבר' ו ז.  — הָלַךְ עם פלוני, אֶת פלוני, הלך עמו יחד: למה לא הָלַכְתָּ עמי מפיבשת ש"ב יט כו.  ושבתם אלי אל נכון וְהָלַכְתִּי אתכם ש"א כג כג.  אם תֵּלְכִי עמי והלכתי שופט' ד ח.  למה תֵלַכְנָה עמי רות א יא.  הֶהָלְכוּא 3 אתו יהוש' י כד.  בְּלֶכְתּוֹ את צדקיהו ירמ' נא נט.  — הָלַךְ לדרכו: ויעקב הָלַךְ לדרכו בראש' לב ב.  וגם בלק הָלַךְ לדרכו במד' כד כה.  וַיֵּלֶךְ דוד לדרכו ש"א כו כה.  וַתֵּלֶךְ האשה לדרכה שם א יח.  וַיֵּלְכוּ בני דן לדרכם שופט' יח כו.  ואחר תֵּלְכוּ לדרככם יהוש' ב יו.  — ועם פעל מקורי אחריו, להורות המטרה, המעשה שהלך לעשות: ולבן הָלַךְ לגזז את צאנו בראש' לא יט.  כי הָלַכְתָּ להלחם במדין שופט' ח א.  וְהָלַכְתִּי להושיע לך ש"ב י יא.  ואברהם הֹלֵךְ עמם לשלחם בראש' יח יו.  וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולְכִים להוריד מצרימה שם לז כה.  בְּלֶכְתּוֹ לדרוש אלהים ש"א ט ט.  אם הולך לישן מתוך שמחה רואה חלום טוב רשב"ם פסח' קיז..  — ועם יחס הפעול אֶת, בפעל או בכח, הָלַךְ אֶת הדרך, הָלַךְ הדרך, עבר בו: וַנֵּלֶךְ אֶת כל המדבר דבר' א יט.  ידע לֶכְתְּךָ את המדבר הגדל הזה שם ב ז.  אי זה הדרך הָלָךְ מ"א יג יב.  בימי יעל חדלו ארחות וְהֹלְכֵי נתיבות יֵלְכוּ ארחות עקלקלות שופט' ה ו.  — ועם מִן אחריו, וגם בהחלט, במשמ' הלך ועזב את פלוני, יצא מהמקום, weggehn; partir; go away: מי הָלַךְ מעמנו ש"א יד יז.  וְהָלְכָה מאתו והיתה לאיש אחר ירמ' ג א.  ואעזבה את עמי וְאֵלְכָה מאתם שם ט א.  בְּלֶכְתְךָ היום מעמדי ש"א י ב.  וַיֵּלֶךְ דוד משם וימלט אל מערת עדלם שם כב א.  ועתה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כי נכסף נכספתה לבית אביך בראש' לא ל.  אני מלאה הָלַכְתִּי רות א כא.  ויקח העבד את רבקה וַיֵּלַךְ בראש' כד סא.  ויקצף נעמן וַיֵּלַךְ מ"ב ה יא.  ויגרשהו וַיֵּלַךְ תהל' לד א.  לֵךְ מעמנו כי עצמת ממנו מאד בראש' כו יו.  הנה אשתך קח וָלֵךְ שם יב יט.  — ועם יחס שאליו אחריו, הָלַךְ לוֹ, הָלְכָה לָהּ, הָלְכוּ לָהֶם, קצת במשמ' הָלַךְ לרצונו, לדעתו, לתכליתו: קח  נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק וְלֶךְ=לְךָ אל ארץ המוריה בראש' כב ב.  ויאמר יי' אל אברם לֶךְ=לְךָ מארצך וממולדתך ומבית אביך שם יב א.  אֵלֲכָה-לִּי4 אל הגדלים ואדברה אותם ירמ' ה ה.  ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי וּלְכִי-לָךְ שה"ש ב יב.  למלך בשר ודם שכעס על בנו והלך לו הבן אצל אוהבו של מלך ספרי, בהעלותך פו.  פעם אחת נכנס צבי אחד עם הצאן הלך לו אצל העזים מד"ר במד' ח.  הניחוהו והלכו להם שם, קהל א א.  — * והלך לו, במשמ' מת: וכשבאתי לעצרת אמרתי היכן יהודה בן נחמן אמרו לי הלך לו ספרי פנחס קמח.  נהפך ר' יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא היה ימים מועטים ובן זומא בעולם ילקוט, בראש' ד.  — ב) בהרחבה לכל תנועת העתקה ממקום למקום גם לא של בע"ח: וַתֵּלֶךְ התבה על פני המים בראש' ז יח.  כי אניות למלך הֹלְכוֹת תרשיש דהי"ב ט כא.  וירח יקר הֹלֵךְ איוב לא כו.  הוֹלֵךְ אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הוֹלֵךְ הרוח קהל' א ו.  — ולנזילת המים בנהרות וכדומה: ושם הנהר השלישי חדקל הוא הַהֹלֵךְ קדמת אשור בראש' ב יד.  ועלה (הנהר) על כל אפיקיו וְהָלַךְ על כל גדותיו ישע' ח ז. וילכו המים מן המוצא אל הברכה כתב' השלוח, שורה ד - ה.  כל הנחלים הֹלְכִים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הֹלְכִים שם הם שבים לָלֶכֶת קהל' א ז.  — וגם דברים לא ממשים, בענין תנועתם או התפשטותם.  הצל, הקול, הריח, האש, וכיוצא בהם: הָלַךְ הצל עשר מעלות מ"ב כ ט.  ויי' נתן קלת וברד וַתִּהֲלַךְ5 אש ארצה שמות ט כג.  שתו בשמים פיהם ולשונם תִּהֲלַךְ5 בארץ תהל' עג ט.  מפיו לפידים יַהֲלֹכוּ איוב מא יא.  אומרים לפרת למה אין קולך הולך אמר להם איני צריך מעשי מודיעים אותי מד"ר בראש' טז.  ועשו מצרים כלבים של זהב בכשפים שאם יבא אדם לשם יהיו נובחים וקולן הולך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום שם שמות כ.  משל לנבלה שהיתה נתונה בזוית ועפר מכוסה עליה ואין ריחה עולה ובא אחד וגילה אותה והלך ריחה שם ה.  וַיֵּלֶךְ שמו עד לבוא מצרים דהי"ב כו ח.  אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו יבמ' טז..  כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הוֹלֵךְ בכל המדינות אסת' ט ד.  — ומחלה: מדבר באפל יַהֲלֹךְ תהל' צא ו.  — ובהשאלה, במשמ' נמשך, גם בדבר דמיוני, למשל גבול וכדומה: וְהָלַךְ הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח  יהוש' יז ז.  — הֲלָךְ נפשו6, °השתמשו החדשים במליצה זו במשמ' רגש פנימי ומחשבות הממלאות נפשו של אדם: ויהי דוד בשדה בודד בַּהֲלָךְ=נֶפֶשׁ נחם נסתר מעיניו שלום הכהן, ניר דוד, שיר ד.  חזי הֲלָךְ רוּחִי תמהי השתאי אדם שש"ק, לבקר רנה. — ג) הָלַךְ לִהְיוֹת כך וכך, מתקרב לזה, עושה א"ע עלול לזה: אנכי הוֹלֵךְ למות ולמה זה לי בכרה בראש' כה לב.  מי שכלה שטר חובו והרי הוא הולך להמחק מעמיד עליו עדים ובא לב"ד והם עושים לו קיום רמב"ם, מלוה ולוה כג יב.  — ד) לפני פעל אחר, הָלַךְ ועשה דבר פלוני, כעין פתיחה להפעולה: וְהָלְכוּ בניו ועשו משתה בית איש יומו איוב א ד.  וקראתם אתי וַהֲלַכְתֶּם והתפללתם אלי ירמ' כט יב.  הָלֹךְ וקראת באזני ירושלם לאמר שם ב ב.  הָלֹךְ וקראת את הדברים האלה צפנה שם ג יב.  הָלוֹךְ וקנית לך אזור שם יג א.  הָלֹךְ ועמדת בשער בני עם שם יז יט.  הָלֹךְ ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה שם לד ב.  לֵךְ עבד אלהים אחרים ש"א כו יט.  הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לֵךְ הפרה את בריתך את בעשא מ"א יה יט.  ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לֵךְ התחזק ודע וראה את אשר תעשה שם כ כב.  לֶךְ בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל מ"ב ה ה.  לֵךְ אהב אשה אהבת רע ומנאפת הושע ג א.   ובפרט לְכָה, לזרוז, קצת כמו הָבָה, גם לנקבה: ותאמר הבכירה (שבבנות לוט) אל הצעירה וכו' לְכָה נשקה את אבינו יין בראש' יט לא=לב.  ועתה לְכָה נכרתה ברית אני ואתה שם לא מד.  הלוא אחיך רעים בשכם לְכָה ואשלחך אליהם שם לז יג.  לְכָה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים במד' כד יד.  ויאמר הנער אל אדניו לְכָה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת שופט' יט יא.  ושאול אמר לנערו אשר עמו לְכָה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו ש"א ט ה.  ויאמר שאול לנערו טוב דברך לְכָה נלכה שם י.  — וכמו"כ לְכוּ: ועתה לְכוּ ונפלה אל מחנה ארם מ"ב ז ד.  ועתה לְכוּ ונבאה ונגידה בית המלך שם ט.  לְכוּ ונשובה אל יי' הוש' ו א.  לְכוּ בנים שמעו לי תהל' לד יב.  לְכוּ שמעו ואספרה שם סו יו.  ויאמרו איש אל רעהו לְכוּ ונפילה גורלות יונ' א ז. — ה) הָלַךְ אחרי פלוני, עשה רצונו, היה בהסכמה אתו, התנהג כמוהו, folgen; suivre; to follow: ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הָלַךְ אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני מ"א יד ח.  לֵכְתֵּךְ אחרי במדבר בארץ לא זרועה ירמ' ב ב.  והמה הָלְכוּ אחרי אלהים אחרים לעבדם שם יא י.  ואחרי לא יועילו הָלָכוּ שם ב ח.  והשחיתו מאבתם לָלֶכֶת אחרי אלהים אחרים לעבדם  שופט' ב יט.  לָלֶכֶת אחרי יי' ולשמור את מצותיו ועדותיו דהי"ב לד לא.  עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הָלַךְ אחרי צו הוש' ה יא.  כי אהבתי זרים ואחריהם אֵלֵךְ ירמ' ב כה.  ולכל  צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הָלְכוּ אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם שם ח ב.  הוי על הנביאים הנבלים אשר הֹלְכִים אחר רוחם יחזק' יג ג.  ואחר עיני הָלַךְ לבי איוב לא ז.  — ואמר בן סירא: אל תלך אחרי לבך וכוחך ללכת בחמודות נפשך ב"ס גני' ה ב.  תשע חנויות מוכרות בשר שחיטה ואחת מוכרת בשר נבילה נתחלפה לו חושש ולנמצא הולכים אחר הרוב ירוש' שקל' ז ד.  גלוי היה לפני הקב"ה ששמשון היה הולך אחר עיניו לפיכך הזהירו בנזיר שלא יהיה שותה יין מד"ר במד' י.  מאתים וארבעים ושמנה איברים שיש באדם אינן הולכין אלא אחר העינים שם רות, עיניך בשדה. —  וכמו"כ הָלַךְ בדרך פלוני.  עי' דֶּרֶךְ.  — ובמשמ' * נחשב לו: היום הולך אחר הלילה חול' ה ה.  — ובמשמ' * דומה לְ, מסכים עִם: וכל מקום שיש קדושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום שבשניהם קדוש' ג יב.  הכל הולך אחר התחתון ב"ב ב.  שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד זבח' ד ו.  אין הכל הולך אלא אחר העובד וכו' שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט חול' ב ז.  הכל הולך אחר המעמיד שבת טו:.  הכל הולך אחר המראה חול' כו..  — ו) הָלַּךְ, במשמ' חדל, נפסק, אבד: וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הֹלֵךְ הוש' ו ח.  הגשם חלף הָלַךְ לו שה"ש ב יא.  אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יַהֲלֹךְ איוב יו ו.  דור הֹלֵךְ ודור בא והארץ לעולם עומדת קהל' א ד.  עושה אתה והולך ואי אתה חושש שמא הלכה לה צרעתו ספרי, תצא רעד.  — ובמשמ' *נעלם: בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף שלש מאות להיכן הלכו בכור' ה..  — ז) הָלַךְ, במשמ' התמיד, וישמש במשמעה זו בפרט המקור הָלוֹךְ, הָלֹךְ עם המקור של הפעולה לפניו או לאחריו, או עם העבר,  או עם תאר או בינוני: וישבו המים מעל הארץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בראש' ח ג, ר"ל יותר ויותר שבו המים.  והמים היו הָלוֹךְ וְחָסוֹר עד החדש העשירי שם ה.  ויסע אברם הָלוֹךְ וְנָסועַ הנגבה שם יב ט. והמאסף הלך אחרי הארון הָלוֹךְ וְתָקועַ בשופרות יהוש' ו ט.  וילך הָלוֹךְ וְאָכֹל שופט' יד ט.  וילך דוד הָלוֹךְ וְגָדול ויי' אלהי צבאות עמו ש"ב ה י.  וילך הָלוֹךְ וְקָרֵב שם יח כה.  ויהי המה הלכים הָלוֹךְ וְדַבֵּר והנה רכב אש וסוסי אש מ"ב ב יא.  הָלוֹךְ וְטָפוֹף תלכנה ישע' ג יו.  הָלוֹךְ וּבָכוֹ ילכו ירמ' נ ד.  — ועם העתיד יֵלֵךְ בין שני המקורים: הָלוֹךְ ילך וּבָכֹה נשא משך הזרע תהל' קכו ו.  — ועם עבר של הפעולה: הלכים הָלוֹךְ וְתָקְעוּ בשופרות יהוש' ו יג.  וילך (ההמון) הָלוֹךְ וָרָב ש"א יד יט.  וילך הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עד באו בנוית ברמה שם יט כג.  ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הָלוֹךְ וַיְקַלֵּל ש"ב יו יג.  — ועם תאר: ותלך יד בני ישראל הָלוֹךְ וְקָשָׁה על יבין שופט' ד כד.  — ובינוני של הָלַךְ עם עבר של הפעולה: ויהי קול השפר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מאד שמות יט יט.  וילך הפלשתי הֹלֵךְ וְקָרֵב אל דוד ש"א יז מא.  הוֹלֵךְ וָאוֹר עד נכון היום משלי ד יח.  ודוד הֹלֵךְ וְחָזֵק ובית שאול הֹלְכִים וְדַלִּים ש"ב ג א.  והעם הוֹלֵךְ וָרָב את אבשלום שם יה יב.  ויהי יהושפט הֹלֵךְ וְגָדֵל עד למעלה דהי"ב יז יב.  — ועם תאר: כי האיש מרדכי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל אסת' ט ד.  — ועם בינוני: כי הים הוֹלֵךְ וְסֹעֵר יונ' א יא.  — *והפעל הלך אחרי הפעולה: לעולם הוא פוחת והולך שמא תפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה הימנה כתוב' ה ז.  לא זז האב להיות קובל והולך ספרי האזינו שו.  לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב ברכ' יג..  מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך בכל השבת כולו פסח' קו..  בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום וכו' אוכל והולך עד שתחשך שם קב..  ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו שם נד:.  משמש והולך ושומר פתאים ה' נדה לא..  מקום תפוח יש למעלה מאותו מקום כיון שמגדלת מתמעך והולך שם מז:.  מנפח אדם בית הפרס והולך בכור' כט..  והוא למד כדרכו והולך שם ל:. והמעין נגר ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ  מד"ר אסת', ויגד לו מרדכי.  והתחיל הולך ומשתבח בביתו לאשתו ובניו תנחומא קדוש' ח.  עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו ברכ' נג..  משמשת כדרכה והולכת יבמ' יב:.  משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה חול' נז:.  ברא את השמים ואת הארץ ואמר להם שיהיו נמתחים והולכים תנחומא לך לך כה. — הברכים תֵּלַכְנָה מים, ר"ל ישפכו עליהן מי רגלים מפני פחד: כל הידים תרפינה וכל ברכים תֵּלַכְנָה מים יחזק' ז יז.  — *והלך על אשה, נזדוג לה: כשם שהיה אדם הולך על אשה שאינה שלו כך היתה הבהמה הולכת על מין אחר שאינו שלה תנחומא נח ה.  — ובמשמ' נטה הנה והנה: מה קנה יצאו ארבע רוחות העולם קנה הולך ובא עמהן דא"ר ד.  — ובעניני מסחר, *הולך מכך וכך, נמכר כך וכך מדות בסכום קצוב: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער אפילו ישנות הולכות מארבע אין פוסקין על החדשות מארבע עד שיצא השער לחדש ולישן תוספתא ב"מ ו א.  — °המֵעים הוֹלְכִים, כשהם  רפים, ונרדף עם שלשול: ולפעמים כשהמעים הולכים מחזקים (החלילקים) אותם אסף הרופא, כ"י מינכן 31.

—  נִפע', נֶהְלַךְ, — הלך שלא ברצונו, עבר, חלף: כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי כצל בנטותו נֶהֱלַכְתִּי ננערתי כארבה תהל' קט כב-כג. — ואמר הפיָּט: הדר כבודך ועֹז ידך מספרים השמים, בעת עלותם ועת פנותם ועת שחותם אפים, ומלאכים נֶהְלָכִים בתוך אבני אש ומים ר"י הלוי, יה שמך.  הנה עבד עבדים, לפני מלך מלכים, עומד וידיו כבדים, ודמעיו נֶהֱלָכִים, לך יצוריו נעבדים הוא, סליח' לצו"ג, יעירוני.

— פִע', הִלֵּךְ, — א) כמו הקל, וקצת בנחץ והתמדת הפעולה, הָלַךְ וְהָלַךְ: על הר ציון ששמם שועלים הִלְּכוּ בו איכ' ה יח.  קדר הִלַּכְתִּי בלא חמה איוב ל כח.  וכולן שעיבדן או שהילך7 בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור האדם חול' ט ב.  פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין משהילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ושותין יין  ב"מ צא:.  ואם עבדו (את עור האדם) כל צרכו או הילך בו כדי עבודה רמב"ם, טומא' מת ג יא.  בארח זו אֲהַלֵּךְ טמנו פח לי תהל' קמב ד.  אם יְהַלֵּךְ איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה משלי ו כח.  וישכב בשק וַיְהַלֵּךְ אט מ"א כא כז.  אל יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך בקומה זקופה ברכ' מג:.  כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל שבת לד:.  לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ערוב' יח:.  לא יהלך אדם לסוף שדהו לידע מה היא צריכה שם לח:.  דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך ב"ק ס:.  אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך סוט' ט:.  עד שתהלך (הבהמה) מלא קומתה ב"ב עה:.  נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נְהַלֵּךְ ישע' נט ט.  ידיהם (של העצבים) לא ימישון רגליהם ולא יְהַלֵּכוּ תהל' קיה ז.  עד שיהלכו רוב בני אדם מקוא' א ד.  באור פניך יְהַלֵּכוּן תהל' פט י.  הַמְהַלֵּךְ על כנפי רוח שם קד ג.  פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם ונתן לי שלום וכו' אבות ו ט.  הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי שם ג ד.  המהלך בדרך ושונה ומספיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה שם ז.  אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה תמיד א ד. לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בן זאב וניצל ממנו ירוש' ברכ' א ט.  פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם בבלי שם ג..  היה מהלך חוץ לכרך וראה אור שם נג..  לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים וכו' שם סא:.  היה מהלך ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות ערוב' מב..  המהלך לימין רבו הרי זה בור יומ' לז..  וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג כתוב' לג:.  לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא וכו' סוטה כא..  היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט חול' מא:.  (קונם) ידי עושה עמך רגלי מהלכת עמך נדר' א ד.  אין לך אדם בזוי ופגום בעולם אלא המהלך ערום בשוק ספרי האזינו שכ.  ראיתי את כל החיים הַמְהַלְּכִים תחת השמש עם הילד השני קהל' ד יה.  מהלכין כל אדם בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שנייה תענ' ו:.  מעשה בריב"ז שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלם והיו תלמידיו מהלכין אחריו כתוב' סו:.  פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך סנה' סח..  רבי ורבי יוסי ב"ר יהודה היו מהלכין בדרך מד"ר בראש' עו.  היו מפשיטין בגדיהם ומהלכין ערומים תנחומא נח כו.  שהיו (בנות ציון) מהלכות בקומה זקופה שבת סב:.  מי שראה את החדש ואינו יכול להלך ר"ה א ט.  אמר לו זה ישראל הוא ודרכו להלך בין הקברות אבל אתה כהן ואין דרכך להלך בין הקברות מד"ר ויקר' כו. — וביחס הפעול, *הלך ועבר את כל השטח: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה ערוב' ה ח.  הילך בית הפרס למטה משלש אצבעות והוציא משם עפר טהור הילך בית הפרס זה לא יהלך בבית הפרס אחר ואם הילך טהור תוספתא אהל' יז ט.  — *הִלֵּךְ על האנשים, הלך לכלם, פנה בבקשתו לכאו"א מהם: מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין יבמ' ד ה.  — הִלֵּךְ בדרכי פלוני, עשה רצונו, כמו הקל: וְהַלֵּךְ בדרכי לבך קהל' יא ט, ועי' דֶּרֶךְ.  — הלך באמת, בחקות פלוני, התנהג באמת, קים את החקים: בחקותי יְהַלֵּךְ ומשפטי שמר לעשות אמת יחזק' יח ט.  הורני יי' דרכך אֲהַלֵּךְ באמתך תהל' פו יא.  — ודברים לא בע"ח: שם אניות יְהַלֵּכוּן תהל' קד כו.  המשלח מעינים בנחלים בין הרים יְהַלֵּכוּן שם י.  וכי אפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים ירוש' ברכ' ב ג.  בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין וכו' תשרי מרחשון וכסלו מהלכת בימים כדי לייבש את הנהרות פסח' צד:.  אין אנו יודעין אם פורחין הן (המזלות) באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן מד"ר בראש' ו.  לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה שבת צח:, ר"ל נגררין. — וגם בדברים מפשטים: צדק לפניו יְהַלֵּךְ וישם לדרך פעמיו תהל' פה יד.  —  ובמשמ' מתפשט, היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו שבת יא ד.  כתב המהלך תחת הצורות תוספתא שם יז=יח א. — * הִלֵּךְ אחר דבר, התנהג לפי הדבר: פירות לא הילכו בהן חכמים לא אחר הטעם ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב תוספתא דמאי ד יא.  אלא הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות אם רוב נקיבות זבחי שלמים ירוש' שקל' ז ו.  —  הִלֵּךֱ בדבר, עסק בו, החליט בו: לא הילכו בו אלא על עסקי שחיטה בלבד חול' עד:.  לא הילכו בו אלא על עסקי אכילה בלבד שם.  — *מכה מהלכת, מתפשטת ועוברת ממקום למקום: על השדפון ועל הירקון וכו' ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת תענ' ג ה.  — וכן * מחלה מְהַלֶּכֶת, עי' מחלה. — ועם פעל אחר, להתמדה: אימתי בזמן שקפצה (הדלקה) אבל אם היתה מצפצפת ומהלכת אפילו עד מיל הרי זה חייב מכי' משפט', נזיק' יד.  — *הִלַּךְ את בני מעים, גרם שלשול: ומהלכת (השעועית)  את בני מעיים ירוש' כלא' א כז., ועי' *הִלּוּךְ מעים.  *הבשר מהלך שתי וערב, ר"ל יש בו עצלים מתפשטים בשתי וערב: היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפיה גמום ופרסותיה חתוכות בודק בבשרה אם מהלך שתי וערב בידוע שהיא טהורה חול' נט..  —  ב) פ"י, דומה להפעיל, עשה שילך, הניח שילך: ערום הִלְּכוּ בלי לבוש איוב כד י . 

— הִפע', הוֹלִיךְ, יוֹלִיךְ, יוֹלֵךְ, וַיּוֹלֶךְ, — עשה שֵילֵךְ, נהג, הביא, gehen lassen, führen; faire aller, conduire; to lead: ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי הארץ הוֹלִיךְ גולה מירושלם בבלה מ"ב כד יה.  לכו אחרי וְאוֹלִיכָה אתכם אל האיש אשר תבקשון שם ו יט.  ובבל יוֹלִיךְ את צדקיהו ושם יהיה ירמ' לב ה.  ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וָאוֹלֵךְ אותו בכל ארץ כנען יהוש' כד ג.  וְהוֹלַכְתִּי עורים בדרך לא ידעו ישע' מב יו.  ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים ויֹּלֶךְ אותם אל מלך בבל רבלתה ירמ' נב כו.  וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד ויֹּלִכוּ אותו על גחון מ"א א לח.  ולא אמרו איה יי' המעלה אותנו מארץ מצרים הַמּוֹלִיךְ אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה ירמ' ב ו.  ושים קטרת וְהוֹלֵךְ מהרה אל העדה וכפר עליהם במד' יז יא.  וזכרת את כל הדרך אשר הוֹלִיכְךָ יי' אלהיך דבר' ח ב. וְהוֹלִיכוֹ בדרך לא טוב משלי יו כט.  ולא צמאו בחרבות הוֹלִיכָם ישע' מח כא.  הנה אנכי מפתיה וְהֹלַכְתִּיהָ המדבר הושע ב יו.  הוֹלִיכֵם אל נחלי מים ירמ' לא ט.  וַיּוֹלִכֵנִי דרך הדרום יחזק' מ כד.  והמטים עקלקלותם יוֹלִיכֵם יי' את פעלי האון תהל' קכה ה.  ויאסרהו (את מנשה) בנחשתים וַיּוֹלִכֻהוּ בבלה דהי"ב לג יא.  בעת מוֹלִכֵךְ בדרך ירמ' ב יז.  יי' אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים הַמּוֹלִיכְךָ במדבר הגדל והנורא דבר' ח יד-יה.  בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם מוֹלִיכָם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו ישע' סג יב-יג.  אנה המה מוֹלִכוֹת את האיפה זכר' ה י.  ויאסרהו בנחשתים לְהֹלִיכֹו בבלה דהי"ב לו ו.  השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה בבקעה והוליכה בהר אפילו זו י' מילין וזו י' מילין ומתה חייב ב"מ ו ג.  — ובדברים לא בע"ח ומפשטים: ואני אנה אוֹלִיךְ את חרפתי ש"ב יג יג.  אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוֹלִיךְ יחזק' לב יד.  כי עוף השמים יוֹלִיךְ את הקול קהל' י כ.  וטול לפני כלים להוליך לבית המרחץ ספרי, שלת קטו.  להוליך שופרו לביתו שבת לה:. — *הוליךְ והביא, הניע דבר בהולכה והובאה: היה שוחט והתיז שני ראשין בבת אחת וכו' בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא חול' ב ג.  הוליך והביא כמו לוטש פני חרב אשר היא ברוב הוליך ורוב הביא לטושה ר"ש הנגיד, בן משלי, בצוא' ר"י א"ת.  — °הוֹלִיךְ את הבטן, המֵעים, כמו * הִלֵּךְ המעים, גרם שלשול: חלב הרחלים בימי הקיץ הוא חם ולח ירכך את יובש הגוף ויחמם את קרת הכליות וכמעט מוליך את הבטן אסף, כ"י מינכן טו.  חלילקים קרים יוליכו את המעים שם 31.

— הִתפ', הִתְהַלֵּךְ, =הַלֶּךְ, — הָלַךְ וְהָלַךְ, הָלַךְ בלי כונה מיוחדה להגיע למקום, אלא כך, לטיול, הלך אנה ואנה, einhergehen, umhergehen; aller ça et là flâner; to walk about: וישמעו את קול יי' אלהים מִתְהַלֵּךְ בגן לרוח היום בראש' ג ח.  אם יקום וְיִתְהַלֵּךְ בחוץ על משענתו שמות כא יט.  ולכל המקמות אשר הִתְהַלֶּךְ שם דוד ש"א ל לא.  קום הִתְהַלֵּךְ בארץ לארכה ולרחבה בראש' יג יז.  לכו וְהִתְהַלְּכוּ בארץ וכתבו אותה ושובו אלי יהוש' יח ח.  ויקם דוד מעל משכבו וַיִּתְהַלֵּךְ על גג בית המלך ש"ב יא ב.  ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה וַיִּתְהַלְּכוּ באשר יִתְהַלָּכוּ ש"א כג יג.  סביב רשעים יֵתְהַלָּכוּן כרם זלת לבני אדם תהל' יב ט.  לכו הִתְהַלְּכוּ בארץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בארץ זכר' ו ז.  משוט בארץ וּמִהִתְהַלֵֹךְ בה איוב א ז.  ולא פקדנו מאומה כל ימי הִתְהַלַּכְנוּ אתם ש"א כה יה.  בְּהִתְהַלֶּכְךָ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך משלי ו כב.  ובכל יום ויום מרדכי מִתְהַלֵּךְ לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר אסת' ב יא.  — הִתְהַלֵּךְ את פלוני, עם פלוני, התקרב אליו, התחבר אליו, עשה רצונו, שמע בקולו: נח איש צדיק תמים בדרתיו אֶת האלהים הִתְהַלֶּךְ נח בראש' ו ט.  וַיִּתְהַלֵּךְ חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים שם ה כד. — וכמו"כ לפני אלהים: יי' אשר הִתְהַלַּכְתִּי לפניו ישלח מלאכו אתך שם כד מ.  אנה יי' זכר נא את אשר הִתְהַלַּכְתִּי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ישע' לח ג.  האלהים אשר הִתְהַלְּכוּ אבתי לפניו בראש' מח יה.  וירא יי' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי הִתְהַלֵּךְ לפני והיה תמים שם יז א.  אֶתְהַלֵּךְ לפני יי' בארצות החיים תהל' קיו ט.  — ובמשמ' הִתקַיֵּם: אמור  אמרתי ביתך ובית אביך יִתְהַלְּכוּ לפני עד עולם ועתה נאם יי' חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך ש"א ב ל=לא.  — ובמשמ' אחרת, הִתְהַלֵּךְ לפניו, הלך תמיד לפניו, קודם לו, נהג אותו, עזר לו: ועתה הנה המלך מִתְהַלֵּךְ לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני הִתְהַלַּכְתִּי לפניכם מנערי עד היום הזה ש"א יב ב.  ובניתי לו (להכהן) בית נאמן וְהִתְהַלֵּךְ לפני משיחי כל הימים שם ב לה.  — ובהשאלה, הִתְהַלֵּךְ, התנהג: כרע כאח לי הִתְהַלָּכְתִּי כאבל אם קדר שחתי תהל' לה יד.  — והתהלך בתומו, בצדקו, באשם, באון, ר"ל מתנהג בתם לבב וכו': כי חסדך לנגד עיני וְהִתְהַלַּכְתִּי באמתך תהל' כו ג.  אֶתְהַלֵּךְ בתם לבבי בקרב ביתי שם קא ב.  מִתְהַלֵּךְ בתמו צדיק אשרי בניו אחריו משלי כ ז.  לא ידעו ולא יבינו בחשכה יִתְהַלָּכוּ תהל' פב ה.  למה זנחתני למה קדר אֶתְהַלֵּךְ בלחץ אויב שם מג ב. — ובדברים לא בע"ח: קול נתנו שחקים אף חצציך יִתְהַלָּכוּ תהל' עז יח.  אל תרא יין כי יתאדם כי יתן  בכיס עינו יִתְהַלֵּךְ במישרים  משלי כג לא. במקור נדפס "קהל' ".

אָרַח.  —  אֹרַח.  —  אוֹרֵחַ.  —  אָשַׁר, אִשֵּׁר, —  אשור. 

בּוֹא.  —  בִּיאָה.  —  * בקע  דרך.  —  בָּרַח.

* דִּדֵּה את הילד —  דִּדֵּם, הלך בהדר.  —  דָּהַר.  —  דָרַךְ.  —  דֶּרֶךְ,  ועי' שם כל הנרדפים.  — * דָּרַס.

* הִדֵּס.

טִיּוּל, טִיֵּל.  —  * טיסן, מתהלך הנה והנה.  —  טפף.

יָצָא, יצא לדרכו.

* נער, גער בבהמה שתלך מהרה.

סָך, עבר בסך.  —  * סרטן, מהלך הסרטן, לאחור.

עָבַר, עובר ארח.  —  עֵקֶב, עקבות הרגלים.

פִּסֵּחַ.  —  * פָּסַע —  * פסיעה.

צו, צו לצו קו לקו, הליכת הילד.  —  צֹלֵעַ.  —  צעד.

* קלי קלי, הלך קלי קלי, לאט לאט, בלי כונה.

רֶגֶל, רַגְלִי.  —   רוץ, מרוצה.

שׁוב, התהלך הנה והנה.  —  שוח, הלך לשוח.  — שׁוטט בחוצות.  —  * שִחְיָה.

תַּהֲלוּכָה.