* 1, ש"נ, כנ' הִלְכָתוֹ, מ"ר הֲלָכוֹת, — מנהג קבוע שנהיה לחק ונוהגים על פיהו, ובהרחבה בכלל חק, überl. Gesetz; loi tradit.; tradit. law: החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים ערלה ג ט. אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ערוב' ד ח,  שאינו יודע הדין הקבוע בענין זה. אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה פאה ד ב, שומעים למי שאמר לפי המנהג הקבוע, לפי החק. וזו הלכה העלה רבי חנניה איש אונו מבית האסורין (של ר"ע) מקובל אני באומר לג' תנו גט לאשתי שיאמרו לאחרים ויכתבו גיט' ו ז. הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק א' או דבור א' אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד אבות ו ג. אמר לו למחר כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה הזאת למחר עמד אותו תלמיד ושאל את רבן גמליאל תפילת הערב מהו ירוש' ברכ' ד א. מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ברכ' לא:. כמה שנים גדלנו בבית המדרש ולא שמענו הלכה זו כרית' כז.. מיד נתרשלו ידיו של משה ונתעלמה ממנו  הלכה וגעו כולם בבכיה מד"ר במד' כ. כרם שנטוע כהילכתו ושורה אחת יוצא ממנו תוספתא כלא' ג ו. תמיד כל השנה כולה קרב כהלכתו פסח' נח:. כרם שחרב אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה ונטועות כהלכתן ה"ז נקרא כרם דל כלא' ה א. ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון שבת א ד. קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות אבות, סוף ג. שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה תמור' טו:. ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות מד"ר בראש' ג. והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה שם שה"ש, ראשו. מלמד שהיה משה אומר להם לישראל הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג ספרא, אמור רח. שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה ב"מ ז ח. שונה הוא בהלכות דרך ארץ ברכ' כב.. ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה סוכ' כח.. היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה סנה' צד:. — *הלכה למשה מסיני, הלכה קדומה מאד: אמר נחום הלבלר מקובל אני מר' מיאשה שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני בזורע שדהו שני מיני חטים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת פאה ב ו. אם באה הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה אל תפליגנה לדבר אחר שהרי כמה הלכות נאמרו למשה מסיני וכולהן משוקעות במשנה ירוש' חגי' א עו ד. ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני נדה ז:. — ובנגוד למשא ומתן בדרך הקש: אמר רבי שמעון קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר יבמ' ח ג. — וגם חק מחודש עפ"י הסכמות החכמים: מעשה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים שעל יד הדרך הביאו לפניהם ירק קפץ ר' עקיבא ועישרן ודאי אמר לו ר' גמליאל היאך מלאך ליבך לעבור על דברי חביריך או מי נתן לך רשות לעשר אמר לו וכי הלכה קבעתי בישראל תוספתא דמאי ה כד. שאין הלכה נקבעת עד שיעשה מנהג סופר' יד יח. זאת אומרת המנהג מבטל הלכה רי"ף, ב"מ נב.. — ובכלל משא ומתן בהחקים והדינים: אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה ברכ' לא.. שני ת"ח המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין שם מז:. — וההפך הלכה פסוקה, קבועה וכיוצא בזה: לא מתוך דין ולא מתוך הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה ברכ' לא.. הלכה רווחת בישראל חול' נז:. הלכה נוצחת הלכ' פסוק' לר' יהוד' גאון 2. הלכות קצובות ירוש' ברכ' ה א. והזהרו בהן שהלכות קבועות הן ב"ב סה.. — וגם בשאלות מחקריות: אין בין פצוע דכא לבין כרות שפכה אלא הלכות רופאין שפצוע דכא חוזר וכרות שפכה אינו חוזר ירוש' יבמ' ו ט:. שמי שאין לו אלא (ביצה) אחת זהו סריס חמה וכו' זו מהלכת רופאים ספרי, כי תצא רמז. הלכות כשפים, הלכות יצירה סנה' סז:. — ענה כהלכה, כראוי, עפ"י ההקש והשכל: שואל כענין ומשיב כהלכה2 אבות ו ו. המן ששאלו אותו כהלכה ניתן להם בפנים מאירות מכי' בשלח ד ב. — והחלק בתלמוד הנושא ונותן בהלכות, בנגוד ללהגדה והמדרש: ומלמדו מדרש הלכות והגדות נדר' ד ג. אמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות תוספתות וכו' שלא למד אדר"נ יד. זה חכם שהוא יודע הלכות ומדרשות ואגדות מד"ר שמות ל. — כותבי הלכות: א"ר יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר תמור' יד:.