*, פ"י, — הָנָה את פלוני, הֲנָאוֹ, גרם לו הֲנָאָה, נחת רוח, Vergnügen verschaffen; faire plaisir à; cause pleasure: אמר לו רבי שמא מינות בא לידך והנאך ועליו נתפסת וכו' והנאני הדבר ע"י זה נתפסתי למינות ע"ז יו:. ראתה האשה דבריו של נחש והנאו לה רש"י בראש' ג ו. — °יֶהְנַךְ, ברכה לאוכל, כמו רפואה וחיים: אמר לו יעקב (לעשו) אכול ויהנך1 מדה"ג, שכטר, תולדות. — °וְהָנָה לפלוני: יתעסק ימים תמימים עם האורח להקל טורח הדרך מעליו וְלַהֲנוֹת לו את ישיבתו בקרבם מא"ג דביר, מכת' ב. — ורוב שמושו בנפעל.

— נִפע', *נֶהְנֶה2 מדבר פלוני, — קבל הֲנָאָה, קבל תועלת, Vergnügen, Nutzen finden an; avoir du plaisir, profiter; be pleased, to profit: אכלה (הבהמה) כסות או כלים משלם חצי נזק וכו' ואם נהנית משלם מה שנהנית כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית מצידי הרחבה משלם מה שהזיקה ב"ק ב ב. נפלה לגינה ונהנית משלם מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלם מה שהזיקה שם ו ב. והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל ב"מ ד ז. הנהנה כלום מן העולם מעל ירוש' ברכ' ו א. איני נהנה מכבוד אבותי כלום שם פאה א א. גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים ברכ' ח.. כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שם ו:. אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל שם לה.. כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שם סב:. כל הנהנה מסעודת שת"ח שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה שם סד.. כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה פסח' מט.. שמחים שנהנו מזיו השכינה וטובי לב מו"ק ט.. בתחילה הייתי נהנה מן הראייה ועכשיו איני נהנה אלא מן הטעם  מד"ר בראש' סה. כמריח באתרוג המריח נהנה והאתרוג לא חסר שם שה"ש, לריח. כשותה בכוס מזוהם לא נהנה ולא מועיל שם, כי טובים. אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקב"ה גומא בפני עצמה כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה שם ויקר' טו. ויהנו העינים וינפשו הגופות מעמלם ומיגיעם פתיח' מו"נ. — ומקור לֵהָנוֹת, ליהנות: הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי ברכ' י.. השוכר את הפועל לעשות עמו לגורן היום בדינר ולגורן יפה סלע אסור ליהנות הימנו ב"ב פו:. מצות לאו ליהנות  ניתנו ערוב' לא.. — ונֶהְנֶה בדבר פלוני: האשה שמתה נהנין בשערה ערכ' ז:. מפני מה נתעקרו אמהות כדי שיהנו בעליהן בנויין מד"ר שה"ש, יונתי. — נֶהְנֶה לפלוני, היה לפלוני דבר של הנאה: המדיר את אשתו מליהנות לו עד ל' יום יעמיד פרנס כתוב' ז א. קונם שאני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח פחות ומוכר ביותר אם שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לאומות נדר' ג יא. קונם אשתי נהנית לי שם ב ד. קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך שם יא. קונם אשתי ובני נהנין לי שם ג ד. 

— הִפע', *הֶהְנָה את פלוני, עשה שיֵהָנֶה: בימות הגשמים (אסור לישן במטה עם המודר הנאה ממנו) מפני שהוא מהנהו3 נדר' ד ד.  כלום הנר מהנה אלא במקום חושך מכי' יתרו, מס' דעמלק ב. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה הרי אתה כמהנן ממון ואין אלא כמפסיד נפשות ידים ד ג. המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו ברכ' סג:. אחאב וותרן בממונו היה ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה סנה' קב:. השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו ב"מ קיח.. לא יאמר אדם לחבירו טול שמן מפך ריקם מפני שמהנהו טוב חנם דא"ר א. שההולך לארץ שאינה שלו ויש בידו צרכיו שלא ישתה ממה שבידו אלא שלו יהא מונח ויקנה מן החנוני בשביל לההנותו תנחומא חקת לה. אם יש לך ממון לההנות עצמך אל תמתין עד למחר שמא תמות ושוב אין לך הנאה רש"י ערוב' נד.. שאין כל אחד רוצה לההנות את חבירו תוספ' פסח' פח.. נתן (האלהים) לגדולי הארץ וצמח האדמה כח לשאוב ולמצוץ את ליחות המים המחוברת אל עצם הארץ הנגשים בה לקנות מהן רטיבות שהוא מהנה להן הגיון הנפש לבר חייא ב. והטוב הוא דבר שאדם חושש בו ומוצא לו הנאה וכו' כגון החיים אשר מהנה לחי ומועיל לו שם ד. אמנם אחר המות לא ירגיש בעניינים המצערים והמהנים רלב"ג איוב כא. לפי שרצו ישראל לעבור דרך המלך הוא דרך העיירות כדי לגבות המכס ולההנותם בענין מקח חזקוני, חקת כ יח. — ובמשמ' *פעל פעולתו: לימים בא בעל הדינר (שהפקיד אצל האלמנה) ואמר לה הבי לי דינרי אמרה ליה יהנה סם המות באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום גיט' לה.. 

— הִתפ', *הִתְהַנָּה, — כמו נֶהְנֶה: ואסור למוכרו לכותים ולהתהנות מן כספו והזהיר ויקר' ו.. באופן שהשכנים מתהנין בזה במה שהוא שואל מהם לבוש חו"מ, הלכ' דיינ' ט א.