הַנְהָגִי
°, -גִיִּי, ת"ז, לנק' הַנְהָגִיִּית, מ"ר הַנְהָגִיִּים, -גִיּוֹת, — של הנהגה, המתיחס להנהגה: והמדרגה ב' (מהנבואה) היא שימצא האדם כאלו עניין אחד חל עליו וכח אחד התחדש וישימהו לדבר וידבר בחכמות או בתושבחות או בדברי הזהרה מועילים או בעניינים הנהגיים או אלהיים (ר"ש א"ת, מו"נ ב מה). בין שיהיה זה בדברים העיוניים או במעשים הנהגיים (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ו). שעל המעט ישתלם בעניני השכל המעשי מי שהוא שלם בעיוני מפני שהתעסקו בעיוניות לא יוכל להתעסק בענינים ההנהגיים (הוא, מ"א ג).