מלת הרמז להמקום והזמן, ותשמש א) כמו פֹּה, במקום הזה, בענין הזה, da;  ici; here:  ועתה השבעה לי באלהים הֵנָּה אם תשקר לי (בראש' כא כג).  וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הֵנָּה לשפת היאר ואחד הֵנָּה לשפת היאר (דני' יב ה).  — ב) רוב שמושו במשמ' התנועה אל המקום הקרוב אצל המדבר,  hierher;  par ici; hither:  חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הֵנָּה (בראש' מב יה).  לא אתם שלחתם אתי הֵנָּה כי האלהים (שם מה ח).  הנה אנשים באו הֵנָּה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ (יהוש' ב ב). גשו הֵנָּה ושמעו את דברי יי' אלהיכם (שם ג ט).  ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הֵנָּה ויריתי לכם גורל (שם יח ו).  ודור רביעי ישובו הֵנָּה (בראש' יה יו).  ואתם קרבו הֵנָּה בני עננה (ישע' נז ג).  מי פתי יסר הֵנָּה (משלי ט ד).  כי טוב אמר לך עלה הֵנָּה מהשפילך לפני נדיב (שם כה ז).  ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הֵנָּה (בראש' מה ה). —  ועַד-הֵנָּה:  עַד-הֵנָּה עזרנו יי' (ש"א ז יב).  אמרו נא אל יואב קרב עַד-הֵנָּה ואדברה אליך (ש"ב כ יו).  וְעַד-הֵנָּה בשער המלך מזרחה (דהי"א ט יח).  הנה החצים ממך וָהֵנָּה (ש"א כ כא),  ר"ל בינך ובין המקום הקרוב אלי.  — התהלך אחת הֵנָּה ואחת הֵנָּה:  וישב וילך בבית אחת הֵנָּה ואחת הֵנָּה ויעל ויגהר עליו (מ"ב ד לה), ר"ל התהלך בבית הלֹך ושוב מעבר לעבר. —  הֵנָּה וָהֵנָּה: ולא היה בהם ידים לנוס הֵנָּה וָהֵנָּה (יהוש' ח כ).  ויכה את המים ויחצו הֵנָּה וָהֵנָּה ויעברו שניהם בחרבה (מ"ב ב ח), ר"ל לצד זה ולצד זה.  ויהי עבדך עשה הֵנָּה וָהֵנָּה והוא איננו (מ"א כ מ) במקור נדפס 'מ"ה' , עֹסֵק פה ושם.  — דֶּרֶךְ הֵנָּה:  הלוך ובכו ילכו ואת יי' אלהיהם יבקשו ציון ישאלו דֶּרֶךְ הֵנָּה פניהם (ירמ' נ ד-ה).  ג) ביחס להזמן, עַד-הֵנָּה, ר"ל עד העת הזאת, עד השעה הנכחית,  bis jetzt;  jusqu'à présent;  hitherto :  כי לא שלם עון האמרי עַד-הֵנָּה (בראש' יה יו).  ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עַד-הֵנָּה (שם מד כח).  ותאמר דלילה אל שמשון עַד-הֵנָּה התלת בי ותדבר  אלי כזבים (שופט' יו יג).  כי מרב שיחי וכעסי דברתי עַד-הֵנָּה (ש"א ב יו).