°, ת"ז, לנק' הַנָּחִית, מ"ר הַנָּחִיִּים, -חִיּוֹת, — מטבע ההַנָּחָה, בדרך הַנָּחָה: שיעלם התחלפות הטבעי ברוב ההסכמה ההנחיית ויסודר הקבוץ (מו"נ ב מ). שדת הישמעאלים היא נמוסית הנחיית ואינה אלהית (העקרים ג כה). ואנשי הגבעה בקשו כן (לדעת את האיש הלוי) לא שיהיה זה דת הנחיי ולא שהיה כן מנהגם אלא למלאת תאותם עשו זה אותה שעה בלבד (ר"י אברבנאל, וירא). שאינו (הברית החדשה) תורת אלקים בדבריהם אלא היא הנחית (ר"י ב"ר אבר', מפת' לחזוק אמונה). שהוא מאמר הנחיי אל הקדמון בחיוב מציאותו וקיומו (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', אם כל חי א ד). כי המקומות הטבעיים הם מוגבלים ומוקפים והמקומות ההנחיים הם גם כן בלי תכלית לפי שהם בגשם ולגשם והגשם הוא בעל תכלית בהכרח (רלב"ג, מלחמ' ה' א יא).