ש"נ,  —  שה"פ מן הֵנִיחַ, מן נוּחַ, א) עשה הֲנָחָה לפלוני, הניח לו מאיזה דבר, ובפרט למדינה, הניח לה ממסים וכיוצא בזה, Erlass; remission; dispense : ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וַהֲנָחָה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך (אסת' א יח).  —  ב) *כמו מנוחה: תמרורי רצון הנחה וצעקה ענן חשתה שועת דל עבים חלפה ועד תגיע לא תנוח (ב"ס גני' לב כ-כא).  אין לו (ליצה"ר) הנחה בצד חבורה של רשעים אלא בצד חבורה של צדיקים (מד"ר בראש' פז).  — ואמר המליץ: הלא זה החבל, לשחת וחבל, ושמחתו אבל, ומתקיו מרים, וראשו בַהֲנָחָה, וסופו לאנחה, ושיח וצוחה, ושאון ושברים (דונש בן לברט, דעה לבי).  זכרתיך בכור אבי, בערש ליל הֲנָחָתִי, וגזל זכרך מתוך שתי עיני תנומתי (ר"ש הנגיד, ימהר יום).  הֲנָחָתִי כעב עברה ואנחתי משומרה, ושמחתי ושלותי כבר תמה ונגמרה (הוא, הנחתי).  — ואמר המשורר: איגע להבין ואדע ככלות בשרי ואוני, כי סוף אנחה הנחה עקב רזוני מזוני (רשב"ג, שירי שלמה לדוקס א).  ויכון כל איש אשר ירחק זממו להשיג מבלי הפר אסריו, אשר לו אם יבקש קט הנחה גזרתיהו ושרפתי גזריו (שם יב).  — ואמר רמב"ע ראה הערה למקור באחד משיריו: וכל גבר אשר יזרע ששונים יגונים יהיו לו תבואות, ויש ישן עלי מטות הנחה תעירהו לעת בקר תשואות (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס א, 3 במקור נדפס רמב"ע).  ויאבדו הפגרים בעפרים ולעד ישכנו מדבר ישימות, והרוחות בהיכלי ההנחות עליהן תעבור רוח נעימות (שיר בראש אגר' תחיית המתים להרמב"ם).  ויאמר אליה (הנמר לאשתו) חברי השועל, ואוהבי בלי מרד ומעל, הראני מקום לשכני מקום  הנחה ורוחה, אשר כל רואיו יחמדוהו, וכל שומעיו יאשרוהו (ספר שעשועים לר' זבדא 5).  — *הֲנָחַת רוּח, כמו נחת רוח: ובעושה הנחת רוח של אביו (ירוש' פאה א א).  הנחת רוח הוא להן שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה (שם שקל' ג ה). — °הנחה מהדבר הקצוב, מהקנס וכדומה, הפחתה קטנה: אותו שיהיה בביתו ולא יבא לבית הכנסת בעת התפילה יתן בכל פעם מדי עברו ששה פשיטים בלי הנחה ויהא הקנס לת"ת (פנקס ק"ק במברג ב).  — ג) °הֲנָחָה מהמקח, הוזלה והפחתה מהמקח הקצוב, Rabbat; rabais; abatement : אבל מהם (מן הספרים בדפוס מהודר) אעשה לך הנחה1 יותר גדולה (יל"ג, אגר' ב רפו).