*, ש"נ, — שה"פ מן הִנִּיחַ, א) שימת דבר במקום מהמקומות:  מקום הנחת העצים כלים ח ח.  מקום הנחת הכוסות שם כב א.  עקירה והנחה שבת ד..  הדלקה (של נר חנוכה) עושה מצוה או הנחה עושה מצוה  שם כב:.  — והנחה מהיד, ר"ל עזיבה:  ר"א אומר (מזכירים הגשמים) משעת נטילת לולב רבי יהושע אומר משעת הנחתו תענ' ב:.  ויותר שלם תהיה תשוקתו לעבירות והצטערו בהנחתו יותר גדול ח' פרק' להרמב"ם ו.  שהנחת שתיית היין קדושה מו"נ ג לג.  והגדול שבמופתים הנחת התענוגים הגופיים העקרים א כד.  — ב) אופן איך דבר מהדברים מונח, Lage;  position:  הנפשות הנשארות אינם גשמים שיהיה להם מקום והנחה שימנע במציאותם האין תכלית מו"נ א עד.  ואיך ידמה משכיל שיהיו הנחות אלו הכוכבים ושיעורם ומספרם ותנועות גלגליהם המתחלפות ללא עניין שם ב יט.  כאשר השגנו תנועת הכוכבים העומדים כלם תנועה אחת לא תתחלף ולא תשתנה הנחותיה קצתם מקצתם שם יא.  טבע העץ להיות צף על פני המים לפי שהוא אוירי וכו' והנחת אויר הטבעית היא על המים רוח חן א.  ר"ל שלא יפשט (האבר) ולא יכווץ אבל ישאר על הנחה אחת כפי העצל הבריא אשר יפעל אותה הנטייה פרקי משה א.  ויהיו שם עד היום הזה ר"ל באותה הנחה ומצב ר"י אברבנאל, מא ח.  ומפגעי ההנחה (של האצטומכא) כמו שיהיה הנחתה במשל חזקת הבליטה בחוץ קאנון ג יג א יג.  ויקרה לה (להמקוה) חליי ההנחה מן הבליטה וההשמטה שם יט א ב.  והמעי הזה יספיקהו פה אחד כי אין הנחתו כהנחת האצטומכא בארך הגוף שם יו א א.  והנה חשבו אנשי הודו ולא נתפשו בזה כי העטוש היתר נאות שבהנחות ראשו שיהיה נכח חזהו שם ה ב ז.  — ג) במלאכת הרפואות, דבר חם וכדומה שמניחים על מכה כדי לרככה, כדי שתגמול יותר מהרה Umschlag ; application; poultice:  ויעשה הנחה חמה עליו במים וחומץ ויין עפוץ או במים שיורתח בהם ורדים קאנון ג ג ב ג.  ותניח ההנחה החמה בדחן וסובין שם יד ד טו.  והרפואות המועילות ההנחות החמות במים הפושרים בספוג או צמר טבול בהם שם ג א ז.  וההנחות החמות בשמן בזבובים קצוצי הראש שם שם יא.  והנה יונחו ההנחות האלה הנחה אחר הנחה להמשיך את הליחה שם ז ד.  ההנחה החמה הנקרא בערבי תרמי"ד נופל על מה שמחמם הגוף מחוץ ומיני ההנחות הרטוב והיבש והעוקץ והממוצע ושוה פרקי משה כג.  ההנחות הרטובות שיונחו חמות יקובל בהם התועלת במורסות המתחדשות מן הדם הרקיק המימי וההנחה השוה היא ההוה בפגיעת גשם חם בשווי שם כא.  - ד) בהשאלה, בחכמת הלשון, הנחת מלה מן המלים למשמעה מהמשמעות, ר"ל שהשתמש בה בעל אותה הלשון במשמעה ההיא:  זה השם עקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל מו"נ א ח.  כסא עקר הנחתו בלשון ידוע שם ט.  תחלת הנחת זה השם (ישיבה) בלשוננו לישיבת האדם על המקום שם יא.  — ה) במחקר, דעה וסברה שהניח החוקר בשאלה מהשאלות, Lehrsatz;  proposition;  maxime:  כל הווה הוא הווה מהפכו ונפסד אל הפכו ויחויב מזאת ההנחה לפי הפך הסותר שמה שאי אפשר בו שיהיה הווה מהפכו ונפסד אל הפכו אינו הווה ולא נפסד רלב"ג, מלחמ' ו א כו.  אין ספק כי לכל חכמה התחלות והנחות אינן מבוארות בעצמן אבל ילקחו מקובלות מחכמה אחרת העקרים א יז.  ובעבור זה יבנה (התכוני) כל מופתיו עליהם ולא יחוש להנחות הטבעי ולהתחלותיו והטבעי יכחיש התחלות התכוני והנחותיו מצד העיון הטבעי שם.  בביאור ההקדמה אשר נתנה הרב על דרך ההנחה והיא האומרת שהזמן והתנועה נצחיים וכו' ולא ראינו לזכר טענת אריסטו במקום הזה לפי שהונחה על צד ההנחה לבד ר"ח קרקש אור ה' א כו.  הנה המשנה הזאת באו בה שלשה חלקים הנחה וקושיה ותירוץ כי ההנחה היא אומרו בעשרה מאמרות ר"י אברבנאל, נחל' אבות ה א.  ואחר שאמר זה בדרך הנחה הוציא משם בדרך תולדה הוא, מפע' ה א ד.  אמנם כשיאמר זה בהנחות התוריות הנה יצדק באמת כי התורה תניח באלדות דברים רבים שלא יגזרם הדעת ר"י ערמאה, חזות קשה י.  ואינני מקבל עלי להשיג כל מה שהניח הרב ז"ל כי יש להנחותיו טעם הקד' זרח' הלוי להמחזור.  — ו) מה שאדם מניח בצַוָאָה לאחרים Legat legs; legate :  מתנת שכיב מרע בלשון הנחה במחלוקת היא שנויה שו"ת מהר"מ מרוטנ' ג נג.  בלשון ב"א קורין למתנותיו (של שכיב מרע) הנחותיו ונכסי עזבונו רשב"א ת"א שצב.  שאחד מיחידי הקהל נפטר בפירפנייאן והיה ממנוי הקברים וכשצוה לביתו עשה הנחה לאותה חבורה שו"ת ר"נ גירונדי עה.  שאז הוסיף (על הצוָאה) ההנחות שבסוף צוואה זו שו"ת תמת ישר' נה.  וכל שכן אותם שיאמרו בלשון הנחה כגון אני מניח שם.