°, ת"ז, לנק' הֵנִית, —  של הֵן, של הסכמה, נרדף עם חיובי: כי הדבר שהוא מה בכח מן הצד שיש בו דבר פלוני בכח לא יושכל בו גם לא יאמר בו אלא ההינית ולא השללית כאמרך יש בזרע צורת האנוש בכח וכו' אבל מסגולת האפשר הוא שיאמר ויושכל בו ההינית והשללית יחד (תגמ' הנפש א ג).