°, ש"נ, — שה"פ מן הֵנִיעַ, נוע: וכן הושאל ההליכה להנהגה במנהגים החשובים מבלתי הנעת גוף כלל (ר"ש א"ת, מו"נ א כד).  כי כל גשם שיניע גשם אמנם יניעהו כשיתנועע גם הוא בעת הנעתו (שם ב, הקדמה).  ואם היה מיוחס לו הנעת גלגל אחד היה ענינו מתיחס ומשתתף לשאר מניעי הגלגלים (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ג יא).  שלא יהיה מבוא לסבה הראשונה בהנעת הגלגלים (שם).  שכאשר היה ההתנועעות בכח היתה ההנעה בכח (שם ו א כד).  וזה שכאשר תיוחס אל המניע תקרא הנעה וכשתיוחס אל המתנועע תקרא התנועעות (ר"ח קרשקש, אור ה' ג א ג).  והיו שם שתי תנועות יחד ההתנועעות וההנעה (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ה ג).  כי העכול ישלם בפירוק חלקי מה שהוא עב וגס וקיבוצם עצם מה שהוא רקיק ודק ואלה ההנעות פרקיות והמזגיות (קאנון א א ו ג).