הֶנֶף
*1, ש"ז, — שה"פ מן הֵנִיף: התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור (ר"ה ד ג). אין עצרת חל אלא ביום הנף (תוספתא ערכ' א יא). — ואמר הפיטן: אור יום הֶנֶף 2 ספירה הכשרה בנוגהים (מער' ב פסח, אור).
1 הספרדים קוראים הַנֵּף, אך האשכנזים קוראים הֶנֶף, ועי' הערה לקמן.
2 והעיר שם בעל בית לוי וז"ל: כן הנקוד בשני כתבי יד ונכון הוא ולא יום הֵנֵּף.