הַנָּצָה

° 1, ש"נ, — שה"פ מן הנץ: לוז משעת הנצתו עד גמר פריו כ"א יום (רגמ"ה בכור' ח.). 


1 בסגנון ארמי: אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה (מנח' סט.). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים