°, ש"נ, —  שה"פ מן הִפִּיל, א) עצם שה"פ:  ענינם ענין הנטישה עם ההפלה (רד"ק, שרש רטש).  ואפילו בהפלת השן כל שכן על זולת האברים (ר"ש א"ת, מו"נ ג לט). —  ב) הַפָּלַת אשה הרה את ולדה, Fehlgeburt; avortement; niscarriage:  בהנהגת ההפלה הנה יצטרך להפיל בעתים ממנו בעת שתהיה ההרה קטנה כשיפוחד ממנה שתמות (קאנון ג כא ב יב).