א. הַפְלָאָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן הפליא, מן א. פלא:  הפלאה האמורה להלן בנדר ובנדבה (ספרי נשא כב).  לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה (נדר' כא.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים