* , ש"ז, מ"ר הֶפְסֵדִים, — שה"פ מן הפסיד, א) עצם שה"פ במשמ' השחתה, d. Verderben destruction :  (אסור לפצוע זיתים בשבת) משום הפסד אוכלין שבת נ:.  אין משהין אותו (את העבד שלא רצה להמול) בא"י מפני הפסד טהרות יבמ' מח:.  ואחרי כן ראה הלשון באכילה שני ענינים העניין האחד הוא אבדת הדבר הנאכל כלומר הפסד צורתו תחילה מו"נ א ל.  כי התלאות המפורסמות תכופות והם אשר תחריבם הקנאה ויהיה תכליתם ההפסד והאבדון ידע' בדרשי, פרדס א.  ועד עת ההפסד והחרבן והגלות ממנה ר"י אברבנאל, הקד' לס' יהוש'.  כי הדבר השפל מאד והנמוך קרוב מאד אל ההפסד שבט יהודה ז.  — ב) נזק, בממון וכדומה, ההפך מן שכר, רֶוַח, ;Verlust, Schaden;  perte, dommage loss, injury :  והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה אבות ב א.  נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו שם ה יא.  להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו פסח' טו:.  תורמין מן הטמא על הטמא וכו' ובשמן לא יעשה כן מפני הפסד כהן ב"ק קטו:.  ומה דבר שהוא פריעת חוב כתוב בו אריכות ימים דבר שהוא הפסד כיס וחסרון נפשות על אחת כמה וכמה תנחומא עקב ג.  והלכה עיסקא זה אם המלוה נוטל חצי שכר נוטל שני שליש בהפסד הלכ' פסוקות, רבית.  ואם נתן לו דבר ואמר לו זה יהיה לשכר טורחך וטול מחצה בשכר ובהפסד נוטל שהרי לקח שכר עמלו ומזונו שם.  מעות של יתומים מותר להלוותן בקרוב לשכר ורחוק להפסד שם.  שם יש להן הפסד ליתומים כאן מה הפסד יש אלף זוז נתן אלף זוז לקח שם, ממונות.  נשתדפו כל השדות של השוכר או המקבל אע"פ שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר שהרי כל שדותיו נשתדפו רמב"ם, שכיר' ח ה.  יש מקומות שאם נמצאו סרכות מדולדלות מן הריאה וכו' אוסרין אותה ודבר זה הפסד גדול הוא ואיבוד ממון לישראל הוא, שחיט' יא טו.  — ובהשאלה, °נזק בכלל:  ואפילו היה חכם גדול אומרים לו אין לך הפסד שתשיב על טענתו ותודיענו כיצד אין אתה חייב לו רמב"ם טו"נ ו א.  — ובמשמ' °קלקול:  וכן תמצא מבני אנשים בעלי קלות והמיה ותנועותיהם נבהלות מאד בלתי מסודרות יורו על הפסד הרכבה ורוע מזג מו"נ א לד.  —  °ונזק מוסרי בדעות וכיוצא בזה1:  ולא ימשך אחר שכלו אך ישליכהו אחרי גוו ויטה מעליו ויראה עם זה שהוא הביא עליו הפסד ונזק בתורתו פתיח' מו"נ.  ההרחקות העצומות וההפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הדעות ואין מופת לו עליהם שם ב כב.  רק ההפסד כלו שהיה באותם הימים בא תחלה מאפיתגורס וסיעתו ומהם נתפשטו בעולם אמונות נפסדות רחוקות מכונת אמונתנו הקד' זרח' הלוי לפי' משלי.  ועוד ימצאו כמה הפסדין בנאוף שתהיה סבה לבטל כמה ממצות האל עלינו שצונו בכבוד האבות ולא יוכרו לבנים ספר החינוך, יתרו, מצוה לה.  וכן בדברים האלה אם רצוננו לבארם על דרך ההקשיי ושנחלוק עם בעלי ריבנו בדרך זה יקרו מזה הפסדים רבים בחינ' הדת, דלמידינו ב.  — ג) בלשון המחקר והפלוסופיה, ההפך מן ההויה, הפסד המציאות, בטולה, חרבנה:  יאמרו שאי אפשר שימצא גשם בשום פנים אלא מורכב מאלה החלקים השוים הרכבת שכנות עד שההויה אצלם הוא הקבוץ וההפסד הוא הפרוד ר"ש א"ת, מו"נ א עג.  שעם השתנות ענייני הארץ והפסדם לא יהיה אצלו יתברך שינוי יחס שם יא.  — הויה והפסד:  וכן תמצא כל סבת הויה והפסד מגעת בסוף לתנועת הגלגל שם ב א.  החומר הראשון שקבל ד' צורות בדרך ההויה וההפסד הקד' מלמד התלמ'.  החלק האחד העולם התחתון שהוא עולם היסודות וההויה וההפסד העקרים ב לא.  מפני שהמקרים יהיו בהפסד ההוויות ואם לא יהיה הפסד לא תהיה ההוייה רשב"ג, תקון מד' הנפ' לז.  ואלו ההיזקים הם נופלים במקרה מהכרע סבת ההוייה וההפסד אוהב משפט לאיוב כב.  ולא תמצא צורה טבעית מאלו ההוייה הנפסדים מבלי חמר יהיה העניין אם כן בהויתם והפסדם מו"נ א עב.  והאיך תחילת ההוויות ואיך יהיה הפסדם ותכליתם רשב"ג, תקון מדות הנפש כז.  — ואמר המליץ:  תבל מקור הבליה וההפסד המהבליך ניחל להתנחל להשאיר לנו אחרית ותקוה בחינ' עולם י, והראיה נראית להם הכרחית מצד הפסד הויה לכל אשר תחת השמים הרשב"א לר' שמוא' הסלמי.