°, ש"נ, – שה"פ מן הפריד: שאלו היה עצמם (של היסודות) גוזר ההפרדה לא היו מקבלים אחר כן הקבוץ (ר"י אברבנאל, מפע' ה ט ה). ולא יזיק אם ישתמשו הנה לפי מנהגם בהפרדה בין הנשואים העצמיים (כל מלאכ' ההגיון, מבוא). ירכיב המורגשות קצתם אל מקצתם ויפריד קצתם מקצתם הרכבות והפרדות משונות מקצתם כזב ומקצתם אמת (המעל' לרש"ט פלקיירא ב). – ובמשמ' פרוד בדעות: מי שיאמר שהפילוסופיה היא רעה שהיא תוליד ההפרדה  (נופת צופים, מסיר ליאון ב י). כבר נודעה ההפרדה הקדמונית אשר נולדה בין בעלי התורה ובין חכמי הפלוסופיה מאחינו בית ישראל (ר"י פרובינצאלו, שו"ת בדבר למוד החכמ'). כשמוע יהודה הפרדות בניו רע בעיניו ויקרא את שניהם וכו' (שו"ת באר עשק מד).  – הפרדה והרכבה, כנו בזמן האחרון בשמות הללו את חכמת הכמיה.