*, ש"נ,  – שה"פ מן הֵפֵר, הֲפָרַת נדר וכדומה: האב זכאי בבתו בקדושיה וכו' וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה (כתוב' ד ד). הפרת נדרים כל היום (נדר' י ח). אין בין נידוי להפרה ולא כלום (גמ' שם ז:). שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות (ב"ב קכ:). כל דבר קיום הנעקר ומתבטל בלא טעם קרוי הפרה (רש"י שם).